דיווח מיידי אודות אירוע עתידי בחיי חברה אשר אין ודאות ביחס להתרחשותו

ביום 25.6.2015, ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט חאלד כבוב), במסגרתו נדחתה בקשה לאישור תביעה כייצוגית שהוגשה בת"צ 28110-09-12 מלכה נ' אפריקה ישראל להשקעות בע"מ.  

השאלות העיקריות אשר נדונו במסגרת פסק הדין הן: מתי מתגבש מידע לכדי מידע מהותי החייב בדיווח מיידי מכח חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ותקנותיו? מתי יש לראות במידע אודות אירוע עתידי בחיי חברה, אשר אין ודאות ביחס להתרחשותו, כמידע מהותי החייב בגילוי כאמור? האם יש לראות במידע כחייב בגילוי רק שעה שהתגבש וניתן לכמת את משמעותו הכספית?

תמצית העובדות הרלוונטיות: הבקשה התייחסה לחברה ציבורית, אשר מניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב ("החברה"), המחזיקה, בין היתר, בכ- 64% מהון המניות של חברה ציבורית הרשומה בקפריסין שניירות הערך שלה נסחרים בבורסה הראשית בלונדון, והיא פועלת בתחום הנדל"ן ברוסיה ("החברה הבת"). החברה פרסמה אזהרת רווח בעקבות אזהרת רווח שפרסמה החברה הבת. אזהרת הרווח התייחסה לאירועים שחלו ביחס לחמישה פרויקטים שונים של החברה הבת - דיונים של ועדת עירייה בדבר הליכים תכנוניים ביחס לקרקע עליה מצוי פרויקט של החברה הבת (אשר עשויים בסופו של יום להסתכם בהפחתת זכויות בניה); מגעים בין החברה הבת לבין רשות מוניציפלית בדבר הענקת זכויות בניה נוספות בפרויקט; החלטה ממשלתית בדבר הרחבת גבולות העיר בה מצויים נכסי החברה הבת ("האירועים נשוא אזהרת הרווח") - אירועים בגינם בוצעו הפחתות שווי של נכסי נדל"ן להשקעה בהקמה ומחיקה של מלאי מקרקעין. באזהרת הרווח צוין, בין היתר, כי החברה צפויה להציג הפסד בדוחותיה הכספיים לרבעון השני של שנת 2012. 

לטענת המבקש (בעל מניות בחברה), המשיבים (החברה, בעל השליטה ונושאי משרה בה) הפרו את חובות הדיווח מכוח חוק ניירות ערך ותקנותיו, בכך שהשתהו בפרסום הדיווח המיידי אודות האירועים נשוא אזהרת הרווח. המבקש טוען כי כתוצאה מאי פרסום הדיווח המיידי במועד הנדרש, רכשו משקיעים את מניות החברה כאשר בידיהם מידע חסר ביחס למצבה של החברה, בעיקר ביחס לשינוי לרעה בשווי נכסיה, ובכך נגרמו למשקיעים נזקים כספיים. המשיבים טוענים מנגד, בין היתר, כי אכן התקבל אצל החברה הבת מידע כבר כחודשיים טרם פורסם הדיווח המיידי, אולם הוא גובש לכדי מידע מהותי רק בסמוך למועד הדיווח. 

ביהמ"ש בחן את השאלה האם התגבש אצל החברה הבת מידע מהותי החייב בדיווח מיידי לפי חוק ניירות ערך ותקנותיו במועד מוקדם יותר מהמועד בו פורסמה אזהרת הרווח על ידי החברה.

להלן אציג את תמצית עיקרי הכרעת בית המשפט בחלק מהסוגיות אשר נדונו בפסק הדין: 

דגשים עדכניים ביחס לתחולת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי

לאחרונה (24 במאי 2015), התקבלה החלטה על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כבוד השופטת רות רונן) בתיק תנ"ג 13663-03-14 ניומן נ' פיננסיטק בע"מ ("החברה") ואח' ("ההחלטה"), העוסקת, בין היתר, בשאלות שונות הנוגעות לתחולת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי.

תמצית העובדות הרלוונטיות

המבקש הגיש בקשה לאישור תביעה כתביעה נגזרת ("הבקשה") בשמה של החברה נגד דירקטורים בחברה בתקופות שונות ("המשיבים"). עניינה של הבקשה בטענה, לפיה המשיבים הפרו את חובת הזהירות שלהם כלפי החברה, כאשר נמנעו מלממש נכסים ששועבדו לטובת החברה לצורך פירעון הלוואות שלא נפרעו לחברה במועד. זאת, למרות שהשעבודים נועדו להבטיח את הפירעון, ולמרות שהערכות שווי הנכסים המשועבדים העידו על רווחים אפשריים לחברה ממימושם.

המשיבים כפרו בטענות המבקש, וטענו כי על החלטותיהם השונות חל כלל שיקול הדעת העסקי, ולכן בית המשפט מנוע מלבחון אותן לגופן. כן נטען שגם לגופו של ענין מדובר בהחלטות סבירות, שהתקבלו במועדים הרלוונטיים בהתאם למצב הדברים כפי שהיה בכל מועד ומועד.

בית המשפט קיבל את הבקשה לאישור התביעה כנגזרת (כאשר לגבי חלק מהמשיבים, התקבלה הבקשה ביחס לאחד מהשעבודים). להלן אציג את תמצית עיקרי החלטת בית המשפט בחלק מהסוגיות אשר נדונו במסגרת ההחלטה (ההדגשות אינן במקור): 

היבטים באחריות נושאי משרה להפרות מנהליות (בעקבות אפריקה תעשיות ואקסטרא פלסטיק)

הפרה מנהלית של הטעיית רשות ניירות ערך ("הרשות")

בפס"ד עת"מ 37447-10-13 אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ואח' נ' רשות ניירות ערך ואח' (ראו פוסט שפורסם ב"עניין חברתי" בחודש פברואר 2015) נדונה, בין היתר, הפרה מינהלית של הטעיית הרשות (המעוגנת בסעיף 52סז לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, "חוק ניירות ערך"). הפרה זו התייחסה לשני מכתבים ששלח תאגיד מדווח לרשות, במענה לפניותיה ובקשותיה להבהרות ומסמכים, ביחס למגעים בין חברה בת של התאגיד המדווח לבין חברת קרמיקה קנדית מובילה, להתקשרות בעסקת יצוא רחבת היקף ("המגעים"). העותרים טענו, בין היתר, כי האמור במכתבים היווה את השקפתם, ולכן אין להטיל עליהם אחריות להפרה זו. לטענתם, הבעת דעה או הערכה, להבדיל ממסירת עובדה לא נכונה, אינה יכולה לגבש הפרה של הטעיית הרשות. בנוסף, אחד העותרים (נושא משרה שוועדת האכיפה קבעה כי טיפל בהכנת התשובות לרשות יחד עם עורכי הדין של התאגיד המדווח) טען כי לא ידע דבר על המגעים, וכי היה רשאי לסמוך על המידע שקיבל ממנכ"ל התאגיד המדווח וממנכ"ל החברה הבת.

בית המשפט דחה את טענות העותרים ביחס לאחריותם להפרה האמורה, בקובעו, בין היתר, כי:

1. המכתבים לרשות היו מטעים בכל הנוגע למועד תחילת המגעים.
2. כאשר נדרש מידע על ידי רשות במסגרת חקירה שהיא עורכת, יש מקום להקפיד על דיוק במסירת כל העובדות הרלוונטיות, ויש להתייחס בחומרה למידע חלקי או מטעה שנמסר במסגרת זו. זאת, כדי לאפשר לרשות לבצע את חקירתה על סמך מידע מלא, מהימן ומדויק. מובן כי ניתן, במקביל למידע העובדתי המלא, לספק הסברים והבהרות ביחס למידע, אולם הבסיס של תשובה לפניה של הרשות (וכל רשות חוקרת אחרת), צריך להיות מסירה מלאה של כל המידע המבוקש. לכן, לו היו המכתבים כוללים פירוט אודות כלל המגעים הרלוונטיים, ולצד זאת היתה נוספת ההערכה שמגעים אלה אינם עולים כדי משא ומתן קונקרטי, נראה כי לא היה מקום להטיל על העותרים אחריות. אך פירוט כזה לא נכלל במכתבים.
3. ככלל, נושא משרה האחראי על הדיווחים לרשות, רשאי לסמוך על המידע שנמסר לו מאת נושאי משרה בכירים בחברה או גורמים רלוונטיים אחרים, לצורך מילוי תפקידו. ואולם, בנסיבות בהן קיים יסוד לחשוד באמיתות המידע או בהיותו מידע מלא ומדויק, וכאשר ניתן לערוך בירור נוסף ביחס לחשדות באופן פשוט וזול יחסית שאין בו משום הכבדה יתרה, נדרש נושא המשרה לנקוט באמצעי זהירות מתאימים, בטרם העברת המידע לרשות. בית המשפט סבר כי בנסיבות המקרה, היה על נושא המשרה שטיפל בהכנת התשובות לרשות, לנקוט בצעדים נוספים על מנת לברר בצורה מעמיקה יותר את טיבם ועוצמתם של המגעים (ולא להסתפק בדברים שנאמרו לו). 

באילו תנאים ייטה ביהמ"ש לאשר הקמת ועדת תביעות כאשר כבר הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת?

ביום 11 במרס 2015, ניתנה החלטת המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' השופט כבוב) ("ההחלטה") בבקשה לאישור הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה ולעיכוב הליכים, אשר הוגשה במסגרת בקשות לאישור תביעות נגזרות ("בקשות האישור") (תנ"ג 815-09-13 ותנ"ג 68211-12-14) בשם בנק לאומי לישראל בע"מ ("הבנק") נגד נושאי משרה בבנק ואח', בעניין נזקים נטענים עקב האירועים נשוא ההסדרים עם הרשויות בארה"ב (פרשת הלקוחות האמריקאים).

על פי ההחלטה, דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת תביעות מיוחדת בלתי תלויה, שרוב חבריה הם גורמים חיצוניים לבנק ("ועדת התביעות"), ושתפקידה, בין היתר, לבחון ולהמליץ לדירקטוריון הבנק האם להגיש תביעות נגד נושאי משרה או אח', וכן על דרך הפעולה המשפטית הנכונה לבנק לאור מכלול הנסיבות וההליכים הנוגעים לפרשה. ביהמ"ש התבקש על ידי הבנק לאשר את הקמת ועדת התביעות ולהורות על עיכוב ההליכים בתיק, על מנת לאפשר לוועדה לפעול ולהגיש את המלצותיה לדירקטוריון הבנק ("הבקשה להקמת ועדת התביעות"). הבקשה להקמת ועדת התביעות הוגשה לאחר הגשת בקשות האישור.

השאלה העיקרית בה נדרש ביהמ"ש להכריע היתה מתי, ובהתקיים אילו תנאים, ייטה ביהמ"ש לאפשר לחברה מהלך של הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה תוך עיכוב ההליכים המשפטיים, וזאת לאחר שכבר הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת.

להלן תמצית עיקרי ההחלטה:

פורסם תיקון המחיל כללי ממשל תאגידי על שותפויות מוגבלות ציבוריות

ביום 23 בפברואר 2015, פורסם ברשומות חוק לתיקון פקודת השותפויות (מס' 5), התשע"ה-2015 ("התיקון"), המחיל על "שותפות מוגבלת ציבורית" כללי ממשל תאגידי הדומים לאלה החלים על חברה ציבורית.

"שותפות מוגבלת ציבורית" מוגדרת בתיקון כשותפות מוגבלת, שיחידות השתתפות שלה או יחידות השתתפות בשותף מוגבל בה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי דין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.

התיקון מחיל על שותפות מוגבלת ציבורית כללי ממשל תאגידי, בין היתר, בנושאים הבאים: דירקטוריון חברת השותף הכללי ונושאי המשרה בה; חובת מינוי דירקטורים חיצוניים בחברת השותף הכללי; חובת מינוי ועדת ביקורת, ועדת תגמול, וועדה לאישור הדוחות הכספיים של השותפות, בחברת השותף הכללי; הגדרת חובת זהירות וחובת אמונים של חברת השותף הכללי ונושאי משרה בה או בשותפות כלפי השותפות; זכויותיו של דירקטור בחברת השותף הכללי; חובת מינוי מבקר פנימי בחברת השותף הכללי; חובת מינוי רואה חשבון מבקר לשותפות; דוחות כספיים של השותפות; חובת מינוי מפקח בשותפות (אשר חייב לפעול לטובת המחזיקים ביחידות ההשתתפות שאינם חברת השותף הכללי או בעל השליטה בה) והגדרת חובותיו, תפקידיו, דרך מינויו, תנאי כשירותו, תקופת כהונתו, סמכויותיו, זכויותיו ועוד; אסיפה כללית שנתית ומיוחדת של מחזיקי יחידות השתתפות; מרשם מחזיקי יחידות השתתפות; זכויותיו וחובותיו של מחזיק יחידות השתתפות; עסקאות עם נושאי משרה ובעלי עניין ומדיניות התגמול; שמירת הון וחלוקה; הטלת עיצום כספי על ידי רשות ניירות ערך, ועוד.

תחילתו של התיקון הינה, ככלל, חודשיים מיום פרסומו, בכפוף להוראות תחילה ותחולה אחרות, כמפורט בתיקון, ולהוראות מעבר בנושאים שונים כקבוע בו.

הסקירה לעיל הינה סקירה חלקית, תמציתית ולא ממצה של התיקון, ולפיכך אינה מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של התיקון, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

תיקון לחוק העמותות - ממשל תאגידי, בקרה ופיקוח

ביום 6 בפברואר 2015, נכנס לתוקף תיקון מס' 14 ("התיקון") לחוק העמותות, תש"ם-1980 ("החוק"), אשר נכלל כתיקון עקיף בחוק החברות (תיקון מס' 25), התשע"ד-2014, שפורסם ביום 6 באוגוסט 2014.

ברשומה זו אפרט בתמצית את עיקרי התיקון לחוק.

הסקירה שלהלן הינה סקירה חלקית ולא ממצה של התיקון, ולפיכך אינה מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של התיקון, לחץ כאן.

הוספת תפקידים חדשים לוועדת ביקורת בעמותה
בנוסף לתפקידים הקבועים בחוק, מוסיף התיקון ארבעה תפקידים חדשים לוועדת ביקורת בעמותה (בדומה לתפקידים החלים על ועדת ביקורת בחברה ציבורית):

(א) לעמוד על ליקויים בניהול העמותה, בין השאר תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של העמותה או עם רואה החשבון שלה, ככל שמונו, ולהציע לוועד המנהל דרכים לתיקונם. אם ועדת הביקורת מצאה ליקוי כאמור שהוא מהותי, עליה לקיים ישיבה אחת לפחות לעניין הליקוי האמור ללא נוכחות של נושאי משרה בעמותה, וככל הניתן - בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון שלה, לפי העניין.

(ב) לבחון את מערך הביקורת הפנימית של העמותה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, ואם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו, וכן לבחון את תכנית העבודה של המבקר הפנימי לפני הגשתה לאישור הוועד המנהל, ולהציע שינויים בה, והכול בשים לב, בין השאר, לצרכיה המיוחדים של העמותה ולגודלה.

(ג) לבחון את היקף עבודתו של רואה החשבון ואת שכרו, ולהביא את המלצותיה לפני מי שקובע את שכרו לפי החוק.
(ד) לקבוע הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות של עובדי העמותה בקשר לליקויים בניהול ענייניה ולגבי ההגנה שתינתן לעובדים שהתלוננו כאמור.

דגש מעשי: מוצע לוועדת ביקורת בעמותה לקיים דיון ביחס לתפקידים החדשים שהוטלו עליה, ולקבוע דיונים תקופתיים קבועים ומנגנוני פיקוח ובקרה להסדרת הנושאים השונים.

עוד על אכיפה מנהלית בגין הפרת מידע פנים ברשלנות - כיצד קובעים מהותיות של מו"מ להתקשרות בעסקה מהותית?

ביום 28 בינואר 2015, ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' הש' רות רונן), בו נדחתה עתירה ("העתירה") שהוגשה נגד החלטת ועדת האכיפה המנהלית ("הוועדה") מיום 27 באוגוסט 2013 בעניין אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ואח' (למעט לעניין גובה אחד העיצומים הכספיים, כנזכר להלן).

לקישור לפוסט שפורסם ב"עניין חברתי" בחודש נובמבר 2013, ביחס להחלטת הוועדה, לחץ כאן. 

בין חברה בת של תאגיד מדווח ("החברה הבת") לבין חברת קרמיקה קנדית מובילה ("החברה הקנדית") התנהלו מגעים להתקשרות בעסקת יצוא קרמיקה רחבת היקף ("העסקה"). מגעים אלה לא אוזכרו במפרט הצעת רכש שפרסם התאגיד המדווח, בחודש ינואר 2012, ביחס למניות החברה הבת ("הצעת הרכש"). ההסכם ביחס לעסקה נחתם בחודש מאי 2012. 

השאלה העיקרית שנבחנה על ידי הוועדה, ושניצבה גם במרכזה של העתירה, היתה האם המידע אודות המגעים בין החברה הבת לחברה הקנדית להתקשרות בעסקה, היה, במועד הצעת הרכש (או אף קודם למועד זה), מידע מהותי. ועדת האכיפה סברה כי התשובה לכך חיובית. לכן, קבעה הוועדה כי התאגיד המדווח, ומי ששימש בתקופה הרלוונטית מנכ"ל התאגיד המדווח ויו"ר דירקטוריון החברה הבת, ביצעו הפרה של שימוש במידע פנים וכן הפרת דיווח, שעניינה הכללת פרט מטעה במפרט הצעת הרכש.

להלן אציג את תמצית עיקרי החלטת ביהמ"ש בחלק מהסוגיות שנדונו בפסק הדין:

מהו מבחן העזר שעל פיו יש לקבוע אם המידע על המו"מ היווה, בעת הרלוונטית, מידע פנים - מבחן הסבירות/עוצמה או מבחן ההסכמה העקרונית?

מידע ייחשב למידע פנים, אם הוא מידע מהותי להחלטת ההשקעה של המשקיע הסביר. בנוגע למידע צופה פני עתיד, מבחן העזר שלפיו יש לבחון את מהותיות המידע, הוא מבחן הסבירות/עוצמה. מבחן זה מבוסס על שקלול של ההסתברות לכך שהאירוע נושא המידע אכן יקרה בעתיד, מחד גיסא, ולהשפעתו הצפויה של האירוע על החברה (וכפועל יוצא מכך - על שווי ניירות הערך שלה), מאידך גיסא ("הרכיב העוצמתי").

פורסמו חוזרי רשות החברות הממשלתיות בנושא גמול דירקטורים והליך איתור מנכ"ל

ביום 26 בינואר 2015, פורסם חוזר רשות החברות הממשלתיות ובו הסכומים המעודכנים לתשלום גמול לדירקטורים מקרב הציבור בחברות ממשלתיות, בגין ישיבות שתתקיימנה מ- 1 בפברואר 2015 ואילך.

לקישור לנוסח המלא של החוזר, לחץ כאן.

ביום 28 בינואר 2015, פורסם חוזר רשות החברות הממשלתיות ("החוזר המתקן"), ובו תיקונים לחוזר בעניין הליך איתור מנהל כללי בחברה ממשלתית ובת ממשלתית מיום 11.3.2013. 

לקישור לנוסח המלא של החוזר המתקן, לחץ כאן.

האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא של החוזרים. 

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

יו"ר רשות ניירות ערך מינה את השופט בדימוס זאב המר ליו"ר מותב ועדת האכיפה המינהלית

באתר רשות ניירות ערך פורסם היום (1.2.2015) כי השופט המחוזי בדימוס זאב המר מונה ליו"ר מותב ועדת האכיפה המנהלית, במקומו של השופט המחוזי בדימוס יהושע גרוס, שסיים קדנציה של שלוש שנים.

השופט (בדימ') המר יצטרף לוועדת האכיפה המנהלית הפועלת מזה שלוש שנים, ויעמוד בראש מותבי הוועדה לצידה של השופטת (בדימ') ברכה אופיר-תום.

לנוסח המלא של ההודעה, כפי שפורסם באתר הרשות, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. אין לפעול בהסתמך על המידע הנכלל באתר או בניוזלטר זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים לאחר בדיקה מקיפה ויסודית של המצב הספציפי. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

השקעת גופים מוסדיים בהלוואות מותאמות - יישום המלצות ועדת גולדשמידט

בחודש אפריל 2014, פורסם הדוח הסופי של הוועדה לבחינת אופן השקעת גופים מוסדיים בהלוואות מותאמות (tailor made) (להלן: "ועדת גולדשמידט").

ועדת גולדשמידט בחנה את ההסדרה הקיימת של תחום הפעילות של מתן הלוואות מותאמות על ידי גופים מוסדיים במסגרת הוראות החוזרים והנהלים של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון ("אגף שוק ההון"), והמליצה על ביצוע השלמות והרחבות, על מנת להתמודד ולהקטין את הסיכונים הכרוכים בהשקעה באפיק זה.

בחודש האחרון, פרסם אגף שוק ההון מספר טיוטות חוזרים בנושא מתן הלוואות מותאמות, המעגנות את המלצות ועדת גולדשמידט. להלן אציג בתמצית חלק מהנושאים המוסדרים במסגרת טיוטות החוזרים הנ"ל:

פסק דין בנושא דיווח מיידי אודות החלטה שיפוטית

ביום 31 בדצמבר 2014, ניתן פסק דין ("פסק הדין") על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן), במסגרת עת"מ 48540-06-14 קידוחי סי.אפ.איי בע"מ נ' רשות ניירות ערך ואח' ("העתירה").

על פי פסק הדין, בעתירה ביקשה העותרת כי בית המשפט יקבע כי בכל מקרה בו חברה מוצאת לנכון לדווח אודות החלטה שיפוטית (של בית משפט או של בורר), עליה לפרסם את ההחלטה עצמה על תוכנה המלא, כדי לאפשר למשקיעים להתרשם מהמסמך עצמו, ולא רק מהתמצית שלו, כפי שזו נוסחה על ידי החברה.

בית המשפט לא קיבל את עמדת העותרת ודחה את העתירה. להלן אפרט את תמצית עיקרי הכרעת בית המשפט בחלק מהטענות שנדונו במסגרת פסק הדין:

1. החלטות שיפוטיות עשויות לכלול גם מידע שאינו מהותי עבור המשקיעים. כאשר הוא קיים בהחלטה שיפוטית, אין מקום לפרסמה במלואה, שכן יש לפרסם רק את אותו מידע בהחלטה שעונה על הדרישה בתקנה 36 לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970.
2. המחוקק הטיל את מלאכת הסינון של המידע, ואת ההכרעה בשאלה מהו המידע המהותי שאותו יש לגלות למשקיעים - על החברה. זו מטלה משמעותית, הכוללת אחריות של החברה לתוצאותיה. בסינון הזה יש כדי להועיל למשקיעים, שלא יצטרכו להיחשף לכמויות גדולות של מידע מיותר - אלא רק למידע שהוא המידע הנחוץ עבורם בהתייחס למערך השיקולים שלהם לגבי השקעה במניות.
3. ככל שמדובר בהליכים משפטיים שהחברה מעורבת בהם ובהחלטות שניתנו במסגרתם, הכלל הוא כי הגילוי יתייחס רק לעניינים שהם "מהותיים" עבור המשקיע הסביר. זאת, כדי למנוע הצפה של המשקיעים בפרטים חסרי חשיבות, ועל מנת שרק המידע החשוב מתוך ההחלטה או פסק הדין או פסק הבוררות ייחשף בפני המשקיעים. אכן, לא מן הנמנע כי יהיו מקרים יוצאי דופן שבהם ההחלטה כולה היא מהותית, שאז יהיה לפרסמה במלואה, אולם, אלה המקרים החריגים, ולא בכל מקרה זה המצב.
4. אכן, אם החברה מציגה תמצית של פסק דין או פסק בורר תוך העלמה של חלקים חיוניים ממנו מהמשקיעים, מדובר בהסתרה של מידע, והחברה ונושאי המשרה בה עלולים לתת את הדין על כך. אולם, לא בכל מקרה בו החברה מתמצתת פסק דין, היא מעלימה מידע חיוני. באותם מקרים בהם החברה אינה מעלימה מידע חיוני, והדיווח התמציתי שלה על תוכן הפסק הוא דיווח המשקף את עיקרי הדברים החיוניים למשקיע הסביר, אין מדובר בהסתרת מידע. 

האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של פסק הדין, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. אין לפעול בהסתמך על המידע הנכלל באתר או בניוזלטר זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים לאחר בדיקה מקיפה ויסודית של המצב הספציפי. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

תיקון לחוק החברות בנושא הליך מינוי דירקטורים חיצוניים לתקופת כהונה נוספת

ביום 25 בנובמבר 2014 פורסם חוק החברות (תיקון מס' 26), התשע"ה-2014 העוסק, בין היתר, בהליך מינוי דירקטורים חיצוניים לתקופת כהונה נוספת ("התיקון").

לקישור לנוסח התיקון, כפי שפורסם באתר משרד המשפטים, לחץ כאן.

לפי הוראות סעיף 245(א1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"), ניתן למנות דירקטור חיצוני בחברה ציבורית לתקופת כהונה נוספת, רק אם בעל מניות (העומד בתנאי הסעיף הנ"ל), או דירקטוריון החברה, מציע את מועמדותו לכהונה נוספת (ובכפוף ליתר התנאים הקבועים בסעיף האמור).

כדי להגביר את עצמאותו של הדירקטור החיצוני, ולמנוע ממנו את הצורך לשכנע את הדירקטוריון או את בעל השליטה להציע את מועמדותו לכהונה נוספת, נקבע במסגרת התיקון, כי דירקטור חיצוני בחברה ציבורית יוכל להציע את מועמדותו לכהונה נוספת בעצמו; המינוי יהיה טעון אותו רוב הנדרש לאישור מינויו של דירקטור חיצוני שהוצע לכהונה נוספת על ידי בעל מניות (סעיף 245(א1)(1)) (ככלל, רוב מקרב בעלי מניות המיעוט (בכפוף לתנאי הסעיף) ללא צורך בתמיכת בעל השליטה).

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. אין לפעול בהסתמך על המידע הנכלל באתר או בניוזלטר זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים לאחר בדיקה מקיפה ויסודית של המצב הספציפי. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

הטלת אמצעי אכיפה על רואה חשבון מבקר במסגרת הליכי אכיפה מנהליים

לאחרונה, אישרה ועדת האכיפה המנהלית שני הסדרי אכיפה, במסגרתם הוטלו אמצעי אכיפה מנהליים, בין היתר, על רואה חשבון מבקר.

הכרה בתביעה נגזרת מרובה

בסוף חודש אוגוסט 2014, ניתן פסק דין על ידי ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור ("הערעור") על פסק דין של המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' הש' קרת-מאיר) ("ביהמ"ש המחוזי") בתנ"ג 17030-01-12 (לפוסט שפורסם ב"עניין חברתי" אודות פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, לחץ כאן).

השאלה במוקד פסק הדין הינה בעיקרה: חברה א' מחזיקה בחברה ב'; חברה ב' מחזיקה בחברה ג'. האם באפשרותו של בעל מניות בחברה א' להגיש תביעה נגזרת בגין החלטה או פעולה של חברה ג'? האם באפשרותו לבקש גילוי מסמכים מכל אחת מהחברות בשרשרת ההחזקה, עוד קודם להגשת התביעה הנגזרת?. ביהמ"ש המחוזי השיב על כך בחיוב (בנסיבות המקרה הנדון), ועל כך הוגש הערעור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור. להלן אציג את תמצית עיקרי הכרעתו בסוגיה:

פורסם תזכיר תיקוני חקיקה בחוק החברות הממשלתיות

ביום 8 באוקטובר 2014 פורסם תזכיר חוק התכנית הכלכלית לשנת התקציב 2015 (תיקוני חקיקה), התשע"ה-2014 פרק חברות ממשלתיות ("תזכיר החוק").

בתזכיר החוק צוין, בין היתר, כי רשות החברות הממשלתיות גיבשה תכנית לביצוע הנפקות מיעוט של חברות ממשלתיות; במסגרת תזכיר החוק מוצע, בין היתר, להוסיף לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 ("החוק") הגדרה של חברה ממשלתית ציבורית, ולהקנות לחברה כאמור הקלות שונות ביחס להוראות החוק; בנוסף, מוצע במסגרת תזכיר החוק, לקבוע הוראות שמטרתן לייעל את פעילות החברות הממשלתיות ולשפר את הממשל התאגידי בהן.

האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של תזכיר החוק, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של תזכיר החוק, כפי שפורסם בפורטל השירותים והמידע הממשלתי, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

עדכונים בנושא הצעה לציבור

פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך

כללי
סעיף 15 לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך") קובע כי לא תיעשה הצעה או מכירה לציבור של ניירות ערך, אלא על פי תשקיף שרשות ניירות ערך ("הרשות") התירה את פרסומו (או, לענין הצעה לציבור - על פי טיוטת תשקיף שפורסמה בהתאם לקבוע בדין).

לצד הוראה זו, ישנה שורה של פטורים מחובת פרסום תשקיף, וביניהם סעיף 15א(א)(4)(א) לחוק ניירות ערך, הקובע כי לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור, פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך למציעים שמספרם אינו עולה על 35, שייבחרו בהליך שיקבע המפרסם.

ביום 22.9.2014, פרסמה הרשות הצעה לתיקון הסעיף הנ"ל (להערות הציבור עד ליום 20.11.2014) ("ההצעה").

הרקע לתיקון המוצע

בהצעה צוין, בין היתר, כי מטרת המחוקק היתה להסדיר באמצעות הסעיף הנ"ל חריגים נקודתיים ביותר, כגון מכירת מניות הבנקים על ידי המדינה או מכירה על ידי מפרק שבידיו חבילת ניירות ערך של חברה מסוימת והוא רוצה לפרסם את כוונתו למכירתה, וכדומה; יחד עם זאת, במהלך השנים, נוצרו בשוק פרשנויות שונות לסעיף הנ"ל; בנוסף, נוסח הסעיף אינו מבהיר מהו הפרסום המותר, היקף הפירוט הניתן בו והרכב קהל המשקיעים הפוטנציאלי שאליו מופנה הפרסום.

על פי ההצעה, הצורך בתיקון הסעיף הנ"ל גבר לאחרונה, לנוכח הפעילות ההולכת וגדלה באתרי אינטרנט של מיזמים, הפונים לציבור הרחב בהצעה להשקיע בניירות ערך המוצעים להם על ידי אותם מיזמים, ללא תשקיף וללא מנגנוני ההגנה שנקבעו בדין.

עיקרי התיקון המוצע על פי ההצעה

מוצע לתקן את נוסח סעיף 15א(א)(4) לחוק, על מנת להבהיר מהו פרסום כללי מותר של הצעת ניירות ערך, היקף הפירוט הנדרש בו, ומספר/זהות המשקיעים להם יימכרו ניירות הערך בפועל.

מוצע להוסיף לסעיף 15א(א) לחוק סעיף משנה (4א) חדש, בו תעוגן כוונתו המקורית של המחוקק בהסדרת חריגים נקודתיים, כגון הצעת מכירת ניירות ערך על ידי מפרק, כונס נכסים או ממונה אחר שמונה על-ידי רשות מנהלית או על-ידי בית משפט, למספר מצומצם של משקיעים ובהליך מסודר עליו ניתנת הודעה מראש.

האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של הוראות החוק ושל ההצעה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלהן ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחן.

לקישור לנוסח המלא של ההצעה, לחץ כאן.

הצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים

סעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך קובע כי לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור, הצעה או מכירה, בין היתר, למשקיעים "מתוחכמים" המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך. 

בנוסף, סעיף 15א(א)(4)(ב) לחוק ניירות ערך קובע כי לא יראו כהצעה או כמכירה לציבור, פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך למשקיעים "מתוחכמים" כאמור. על פי העמדה, כהגדרתה להלן, מטרת החריג הנ"ל הינה להתיר פרסום כללי בדבר כוונה להציע למשקיעים מתוחכמים, אך הוא אינו מתיר לפרסם באופן פומבי מידע מלא ומקיף בקשר עם הצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים. זאת, כדי למנוע חשיפה של הציבור למידע כאמור, באופן שיעקוף הלכה למעשה את הוראות החוק האוסרות הצעה לציבור.

ביום 21.9.2014, פרסמה הרשות עמדת סגל משפטית (103-35: "הצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים")("העמדה"), הדנה, בין היתר, בנושאים הבאים:

• אופן ומועד אימות עמידת משקיעים מתוחכמים מסוג "לקוח כשיר" ו- "תאגיד כשיר" (כהגדרת מונחים אלה בעמדה) בתנאי הכשירות הקבועים בחוק - העמדה מפרטת, בין היתר, שיטות אשר, לעמדת סגל הרשות, שימוש בהן יקים חזקה להיותם של האמצעים שננקטו על ידי המציע, אמצעים סבירים לאימות עמידת "לקוח כשיר" ו- "תאגיד כשיר" בתנאי הכשירות לצורך ביצוע הצעה ומכירה של ניירות ערך תוך שימוש בפטור הקבוע בסעיף 15א(א)(7) לחוק ניירות ערך, ובלבד שלא קיים למציע או מי מטעמו מידע המקים יסוד סביר להניח כי הניצע אינו עומד בתנאי הכשירות.

• אופן פרסום הצעת ניירות ערך למשקיעים מתוחכמים - העמדה מבהירה, בין היתר, כי עמדת סגל הרשות, שפורסמה בחודש דצמבר 2013, במענה לפניה מקדמית בנושא הצעת ניירות ערך במסגרת פלטפורמה אינטרנטית (לקישור לפוסט שפורסם ב"עניין חברתי" אודות עמדת הסגל האמורה, לחץ כאן), ואשר עסקה בפרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך במסגרת הצעה פרטית רגילה (היינו, ללא יותר מ- 35 ניצעים), משתרעת, בקשר עם פרשנות "פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך", גם ביחס להצעה פרטית למשקיעים מתוחכמים. העמדה אף כוללת דוגמה להליך פרסום והצעת ניירות ערך למשקיעים מתוחכמים בלבד באמצעות האינטרנט.

האמור לעיל מהווה סקירה כללית, תמציתית ולא ממצה של הוראות החוק ושל העמדה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלהן ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחן.

לקישור לנוסח המלא של העמדה, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

דיון בועדת החוקה חוק ומשפט בהצעת חוק בנושא הליך מינוי דירקטורים חיצוניים לתקופת כהונה נוספת

ביום 5 בנובמבר 2014, יתקיים דיון בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת בהצעת חוק החברות (תיקון מס' 26) (הליך מינוי דירקטורים חיצוניים לכהונה נוספת), התשע"ד-2014 ("הצעת החוק").

לקישור לנוסח הצעת החוק, כפי שפורסם באתר הכנסת, לחץ כאן.

לפי הוראות סעיף 245(א1) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, ניתן למנות דירקטור חיצוני בחברה ציבורית לתקופת כהונה נוספת, רק אם בעל מניות (העומד בתנאי הסעיף הנ"ל), או דירקטוריון החברה, מציע את מועמדותו לכהונה נוספת (ובכפוף ליתר התנאים הקבועים בסעיף האמור). כדי להגביר את עצמאותו של הדירקטור החיצוני ולמנוע ממנו את הצורך לשכנע את בעלי המניות או את חברי הדירקטוריון להציע את מועמדותו, מוצע במסגרת הצעת החוק לאפשר לדירקטור חיצוני להציע את מועמדותו לכהונה נוספת בעצמו. כן מוצע במסגרת הצעת החוק כי על מינוי דירקטור חיצוני שהציע את מועמדותו לכהונה נוספת מיוזמתו, יחולו הוראות פסקה (1) של סעיף 245(א1) האמור, שלפיהן על המינוי להיות מאושר על ידי רוב מקרב בעלי מניות המיעוט, וללא צורך בתמיכתו של בעל השליטה בחברה.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

ב- 29 בדצמבר 2014 יתקיים כנס התאגידים השישי של רשות ניירות ערך

ב- 29 בדצמבר 2014 יתקיים כנס התאגידים השישי של רשות ניירות ערך. הכנס יתקיים במרכז הקונגרסים Avenue בקריית שדה התעופה. להלן קישור ל- Save the Date שפרסמה הרשות.

לקורסים, השתלמויות, ימי עיון וכנסים נוספים בתחום - לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

החלת מבחן "שיקול דעת עסקי מוגבר" ביחס להחלטות חלוקה והפחתת הון

ביום 17 בספטמבר 2014, ניתן פסק דין ("פסק הדין") על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' השופט כבוב) בשתי בקשות לאישור הגשת תביעות נגזרות בשם "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("החברה") נגד בעלי שליטה, דירקטורים ונושאי משרה בחברה ("בקשות האישור") (תנ"ג 43335-11-12 ורדניקוב נ' אלוביץ ואח' ותנ"ג 28887-07-12 זקן חמו נ' בזק ואח').

תמצית העובדות המרכזיות העולות מפסק הדין: בעלת השליטה בחברה רכשה את השליטה בה בשנת 2010 בדרך של "רכישה ממונפת" (LBO), בסכום כולל של כ- 6.5 מיליארד ש"ח, מתוכם לוותה כ- 5.1 מיליארד ש"ח. לאחר העברת השליטה בחברה, בין החודשים מאי 2010 לאוקטובר 2012, ביצעה החברה מספר גיוסי חוב בסך מצטבר של כ- 7.4 מיליארד ש"ח, ובמהלך אותה תקופה, חילקה דיבידנדים בסך כולל של כ- 9.9 מיליארד ש"ח (מתוכם 2 מיליארד ש"ח בהפחתת הון באישור ביהמ"ש). כל חלוקות הדיבידנדים בתקופה הרלוונטית אושרו בידי האסיפה הכללית של החברה (לאחר שהובאה בפניה המלצת הדירקטוריון), ברוב גורף של בעלי המניות בחברה. בשנת 2009, "הדירקטוריון הקודם" של החברה אימץ מדיניות מוגדרת של חלוקת דיבידנדים בגובה 100% מהרווח הנקי של החברה, מדי חצי שנה ("מדיניות החלוקה"). יישום מדיניות החלוקה נמשך לאורך כל התקופה הרלוונטית.

המבקשים (משקיעים פרטיים מן הציבור) טענו, בין היתר, כי חלוקות הדיבידנדים וגיוסי החוב שבוצעו במהלך התקופה הרלוונטית, הובלו בידי דירקטוריון החברה אך ורק על מנת לאפשר לבעלת השליטה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הגורמים שסייעו לה במימון רכישת השליטה הממונפת, וזאת בניגוד לטובתה של החברה; לטענתם, מעשי המשיבים עולים כדי הפרת חובות האמונים והזהירות החלות עליהם מתוקף תפקידם בחברה. בנוסף, אחד המבקשים טען, בין היתר, כי לבעלי השליטה היה עניין אישי בהחלטות הנדונות, ומשכך ההחלטות היו טעונות "אישור משולש" לפי סעיף 275 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות"). עוד טענו המבקשים, כי כתוצאה ממעשי המשיבים, נגרמו לחברה נזקים, לרבות, על פי הנטען, הטלת הוצאות מימון "עודפות" בגין גיוסי החוב שביצעה לכאורה שלא לטובתה, פגיעה ביציבותה הפיננסית ופגיעה בשווייה הכלכלי.

ביהמ"ש דחה את בקשות האישור. להלן אפרט את תמצית עיקרי הכרעת ביהמ"ש בחלק מהסוגיות שנדונו במסגרת פסק הדין (כל ההדגשות אינן במקור):

מהו היקף הביקורת השיפוטית הראוי על החלטותיהם של נושאי המשרה בחברה בדבר ניהולה הפיננסי, לאחר רכישת השליטה בה בדרך של רכישה ממונפת?

הן בישראל והן בפסיקת בתי המשפט בדלאוור, החלטות בדבר הניהול הפיננסי של מבנה ההון של חברה חוסות, ככלל, תחת חזקת "שיקול הדעת העסקי". ביהמ"ש ימנע מלהתערב בהחלטות הדירקטוריון במישור זה, ויימנע מלהחליף את שיקול דעת הדירקטוריון בשיקול דעתו שלו, בכל הנוגע למבנה ההון הרצוי של החברה. זאת, כמובן, כאשר הדירקטוריון פועל לטובת החברה, באופן מיודע, בתום לב ובהיעדר ניגוד עניינים.

כפי שפורט בתנ"ג 48081-11-11 רוזנפלד נ' בן דב ואח' ("עניין בן דב") (לקישור לפוסט בעניין זה שפורסם ב"עניין חברתי", לחץ כאן), כלל שיקול הדעת העסקי אינו חזות הכל, וישנם מצבים בהם ייושם כלל אחר, "שיקול דעת עסקי מוגבר" או כלל "ההגינות המוחלטת".

במקרים של רכישה ממונפת אגרסיבית, עלול להתעורר החשש כי ההתחייבויות הקשיחות של בעל השליטה כלפי הגורם המממן יעיבו על שיקול דעתו, וכתוצאה מכך גם על שיקול דעתם העצמאי של נושאי המשרה. באותם מקרים, עשוי הדירקטוריון לקבל החלטות - בין היתר, במישור הניהול הפיננסי - שאינן לטובת החברה, לא בטווח הקצר וגם לא בטווח הארוך. הוא הדין, למשל, במקרה בו חברה ציבורית מוכרת לצד ג' (בלתי קשור) נכס מניב ב"מכירה חפוזה" ובמחיר הפסד, מבלי שלחברה יש כל צורך עסקי בכך, אלא רק על מנת לחלק בסמוך את התמורה כדיבידנד ולאפשר לבעל השליטה לפרוע את חובותיו האישיים.

מקום בו צרכי הנזילות של בעל השליטה הממונף, כמו גם מידת השפעתו על תהליכי קבלת ההחלטות בחברה, מעוררים את החשש כי קיים לו עניין בשינוי מבנה ההון - מן הראוי כי ביהמ"ש יחיל ביקורת שיפוטית "מוגברת" ויבחן את החלטות נושאי המשרה מעבר לחזקת "שיקול הדעת העסקי" בלבד.

במקרים בהם נטען כי נושאי המשרה הפרו את חובותיהם כלפי החברה בעת שהחליטו לבצע שינוי משמעותי במבנה ההון, בעקבות רכישת שליטה ממונפת, ונמצא שקיים חשש ממשי לניגוד עניינים ביסוד החלטה זו, מן הראוי שביהמ"ש יחיל מבחן "שיקול דעת עסקי מוגבר" קונקרטי, אותו ניתן לייחד בשלב זה רק למקרים כגון אלה.

מהם עקרונות מבחן "שיקול הדעת העסקי המוגבר" הקונקרטי

ניתן להגדיר את מבחני הביקורת השיפוטית הרצויים, בין היתר, על פי העקרונות שהתווה המחוקק בסעיף 255 לחוק החברות, לגבי "הכשרת" פעולה של נושא משרה המהווה, על פניה, הפרה של חובת האמונים כלפי החברה. בהתאם, המבחן מבוסס על חמשת העקרונות הבאים:

(א) עקרון תום הלב.

(ב) עקרון טובת החברה: יש לאמץ את התפיסה, לפיה נדרש שההחלטה או הפעולה הנבחנת לא תעמוד בניגוד לטובת החברה וכן בניגוד לטובת מרבית בעלי מניותיה.

(ג) עקרון הגילוי: פרישת כל המידע הרלוונטי בפני מקבלי ההחלטות בחברה מהווה תנאי יסודי והכרחי בכדי שביהמ"ש יימנע מהחלת ביקורת שיפוטית על פעולותיה. ככל שבפני מקבלי ההחלטות נפרשה יריעת מידע רחבה, מלאה ומדויקת יותר, ייטה ביהמ"ש שלא להתערב בהחלטות החברה, ולהפך. מתפקידם של נושאי המשרה לשאול את השאלות המתבקשות ולעיין במסמכים הנדרשים בכדי שיוכלו למלא את תפקידם נאמנה.

בנוסף, מן הראוי כי בפני בעלי המניות ייפרש כל המידע המהותי הרלוונטי, על מנת לאפשר להם לשקול צעדיהם באופן מיודע. בחברות מסוימות, כמו החברה, ההחלטה הסופית על חלוקת דיבידנדים מאושרת באסיפה הכללית של בעלי המניות, ואז לגילוי הנאות קיימת חשיבות רבה עוד יותר. כלומר, ככל שהמלצת הדירקטוריון לחלק דיבידנדים הועברה לאסיפה הכללית בליווי גילוי מידע נאות ומלא יותר, כך תפחת נכונותו של ביהמ"ש להחיל ביקורת שיפוטית על ההחלטה להעביר המלצה זו, ולהפך.

ככל שניתן, מוטב כי בפני נושאי המשרה בחברה שנרכשה ברכישה ממונפת, יהיו גלויים גם המידע והמסמכים בדבר צרכי הנזילות של בעל השליטה. מקום בו בעל השליטה בחברה הינו חברה ציבורית, מן הראוי שהדירקטורים יעיינו גם במצבת התחייבויותיה, כך שיוכלו באותם מקרים המסתמנים כחריגים ו"חשודים" לבחון את הצעת ההחלטה המונחת על שולחנם בפרספקטיבה המתאימה. מקום בו החברה נשלטת בידי אדם/חברה פרטי/ת, החוק איננו מחייב את האחרונים למסור את המידע הנ"ל לדירקטוריון החברה. אולם, חשיפה וולונטרית עשויה להוות תמיכה נוספת במסקנה כי נושאי המשרה בחברה בחנו כל פרט מידע מהותי העשוי להיות רלוונטי לצורך החלטתם.

(ד) תמיכת בעלי מניות המיעוט: דרך הכלל, ההחלטה על חלוקת דיבידנדים מצויה בסמכותו של הדירקטוריון בלבד, אלא מקום בו נקבע אחרת בתקנון החברה. יחד עם זאת, מקום בו ההחלטה אותה מבקשים לתקוף נתמכה ברוב של בעלי מניות המיעוט בחברה, הדבר מפחית במידה ניכרת את החשש מפני ניגודי עניינים. מקום בו הן הדירקטוריון והן מרבית בעלי המניות תומכים בהחלטה הנדונה (על בסיס מידע מלא), תינתן לכך חשיבות לא מבוטלת בעת החלת הביקורת השיפוטית; 

(ה) סבירות ההחלטה על רקע מצבה הפיננסי של החברה: ככל שהחברה קרבה לחדלות פירעון, עשויים לעלות בפני נושאי המשרה "דגלים אדומים" המצמצמים, במידה מסוימת, את "גבולות הגזרה" והפררוגטיבה המוקנים להם בביצוע שינויים דרמטיים במבנה ההון של החברה. ולהפך, ככל שעסקינן בחברה יציבה, הרי שלנושאי המשרה מוקנה מתחם שיקול דעת רחב יותר, במידה מסוימת.

נטלי ההוכחה במסגרת יישום מבחן "שיקול הדעת העסקי המוגבר" הקונקרטי

על פי מבחן "שיקול דעת עסקי מוגבר" זה, על המבקש לתקוף את החלטותיו של דירקטוריון החברה מוטל הנטל להוכיח כי: (א) לבעל השליטה קיימת השפעה ניכרת על תהליכי קבלת ההחלטות בחברה ו- (ב) לבעל השליטה קיים צורך משמעותי בשינוי במבנה ההון, בעקבות עסקת הרכישה הממונפת שביצע.

אם המבקש יעמוד בנטל הוכחה זה, הנטל יועבר למשיבים להוכיח: (א) כי קיבלו את החלטותיהם מתוך היגיון עסקי סביר, אשר נועד לקדם את טובת החברה או את טובת בעלי מניותיה בכללותם; ו- (ב) כי פעלו בשקיפות ותוך גילוי מידע נאות ומלא.

ככל שהפעולה אותה ביצעה החברה נראית פחות הגיונית על פניה, הרי שביהמ"ש ייטה להגביר את מידת התערבותו בבחינתה ואת היקף הביקורת שיחיל על החלטות הדירקטוריון, ולהפך.

בבחינת שלב זה, יינתן, במקרים המתאימים, משקל גם למעורבות בעלי מניות המיעוט במהלך ולמצבה הפיננסי של החברה. כמו כן, במקרים החריגים ויוצאי הדופן בהם יימצא כי לבעל השליטה היו צרכי נזילות כה דוחקים, אשר הקימו לו "עניין אישי" במהלך, ביהמ"ש יבחן את עמדת המשיבים בזכוכית מגדלת ובזהירות יתרה.

ככל שיוכחו שני תנאים אלו, נטל ההוכחה ישוב אל כתפי המבקש להוכיח את טענותיו, וביהמ"ש לא יתערב בהחלטת הדירקטוריון כל עוד התקבלה בתום לב, באופן מיודע ובהיעדר ניגוד עניינים, בהתאם לחזקת "שיקול הדעת העסקי".

האם התקיימו הנסיבות החריגות שנמנו בעניין בן-דב, המקימות לבעל השליטה "עניין אישי" בהחלטות הנדונות

ביהמ"ש קבע כי, חרף העובדה שבעלת השליטה התבססה, באופן משמעותי, על חלוקות הדיבידנדים בחברה כדי להשלים את עסקת הרכישה הממונפת ולעמוד בהתחייבויותיה כלפי הגורמים המממנים, לא ניתן לומר כי מדובר באותן נסיבות חריגות שנזכרו בעניין בן דב, המקימות "עניין אישי" לבעלת השליטה (או לבעל השליטה בה) בהחלטות הנדונות. קביעתו של ביהמ"ש התבססה על טעמים שונים, כמפורט בפסק הדין, וביניהם איתנותה הפיננסית של בעלת השליטה והאפשרויות שעמדו בפניה לצורך העמידה בהתחייבויותיה.

האם התקיימו הנסיבות המצדיקות החלתו של מבחן "שיקול הדעת העסקי המוגבר" הקונקרטי

ביהמ"ש קבע (ביחס לשתיים מבין שלוש ההחלטות הנדונות - החלטות דירקטוריון החברה להמליץ לאסיפה הכללית על חלוקת 100% מהרווח הנקי של החברה במהלך התקופה הרלוונטית והחלטת דירקטוריון החברה להמליץ לאסיפה הכללית על ביצוע הפחתת ההון), כי נסיבות המקרה מעוררות חשש לניגוד עניינים המצריך כי ביהמ"ש יחיל ביקורת שיפוטית "מוגברת" בבחינת החלטות אלו, על פי סטנדרט הביקורת הגבוה יותר של "שיקול דעת עסקי מוגבר".

קביעתו האמורה של ביהמ"ש התבססה על מספר טעמים מצטברים, כמפורט בפסק הדין, וביניהם כי הוכח בפניו כי קיים חשש ממשי כי החל מהעברת השליטה בחברה, היתה לבעל השליטה השפעה ניכרת על תהליכי קבלת ההחלטות הרלוונטיות בחברה (הגם שכאמור, לא נמצא כי היה לו "עניין אישי" בקבלתן). טעמים נוספים עליהם ביסס ביהמ"ש את קביעתו האמורה הינם, בין היתר: ביחס לחלוקות הדיבידנדים - העובדה שדירקטוריון החברה לא קיים דיון לגבי השלכות המשך יישומה של מדיניות החלוקה במהלך התקופה הרלוונטית, והעובדה שבעלת השליטה הסתמכה במפורש על מדיניות החלוקה בעת רכישת השליטה; וביחס להפחתת ההון - העובדה שלבעל השליטה היה עניין רב בכך שהפחתת ההון תבוצע, והעובדה שחברת הייעוץ שסייעה לבעלת השליטה לבנות את תכנית המימון לקראת רכישת השליטה בחברה, נתנה לאחר מכן חוות דעת כלכלית עבור החברה, התומכת בביצוע הפחתת ההון.

לגופו של עניין, קבע ביהמ"ש, כי גם על פי סטנדרט הביקורת המחמיר יותר, חברי דירקטוריון החברה לא הפרו את חובת האמונים שלהם כלפי החברה. לעמדת ביהמ"ש, המשיבים עמדו בנטל המוטל עליהם על פי השלב הראשון של מבחן שיקול הדעת העסקי המוגבר. זאת, מאחר שקידמו בגלוי מהלך עסקי הגיוני, אשר התיישב עם מצבה העסקי והפיננסי של החברה, ובעיקר נתמך פעם אחר פעם בידי רוב מוחלט של בעלי המניות (יצוין כי ביהמ"ש אף קבע, כי לאורך כל התקופה הרלוונטית וגם לאחריה, החברה היתה חברה רווחית ויציבה מאד מבחינה פיננסית). לפיכך, קבע ביהמ"ש, כי יש להחיל את חזקת שיקול הדעת העסקי על ההחלטות הנדונות, וביהמ"ש לא יתערב בשיקול דעתם של המשיבים, כל עוד לא הוכח כי פעלו בחוסר תום לב, בניגוד עניינים או באופן לא מיודע.

ביהמ"ש הגיע למסקנה שהמבקשים לא הרימו את הנטל המוטל עליהם לסתור את חזקת "שיקול הדעת העסקי", ולפיכך אין זה מקומו של ביהמ"ש להתערב בהחלטת דירקטוריון החברה לשנות את מבנה ההון של החברה, חרף העובדה שהדבר נעשה בצל רכישת השליטה הממונפת בידי בעלת השליטה.

האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של פסק הדין, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא של פסק הדין ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי מוחשי

בחודש ספטמבר 2014, פרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") החלטת אכיפה חשבונאית 14-2 ("ההחלטה") בנושא קיזוז סימנים חיוביים ושליליים בעת בחינת הצורך בבדיקת ירידת ערך לנכס בלתי מוחשי.

רקע כללי

בהתאם לסעיף 8 לתקן חשבונאות בינלאומי 36, ירידת ערך נכסים ("התקן"), כאשר מתקיים סימן לירידת ערך, ישות נדרשת לאמוד את הסכום בר-ההשבה של הנכס (נכס מוצג בסכום הגבוה מהסכום בר-ההשבה שלו, כאשר ערכו בספרים עולה על הסכום שיתקבל מהשימוש בנכס או ממכירתו. במקרה כזה, חלה ירידה בערך הנכס, והתקן דורש מהישות להכיר בהפסד מירידת ערך).

תמצית העובדות הרלוונטיות העולות מההחלטה

החברה הינה חברת החזקות, העוסקת, באמצעות חברות המוחזקות על ידה, בתחום מדעי החיים. החברה רכשה שליטה בחברה בת ("החברה הבת"). במסגרת עבודת הקצאת עלויות רכישת החברה הבת ("עבודת ה- PPA"), זוהה בנפרד נכס בלתי מוחשי בגין תרופה, אשר נכון לאותו מועד נמצאה בתהליכי פיתוח על ידי החברה הבת, לטיפול בשלוש אינדיקציות של מחלת הסרטן ("הנכס הבלתי מוחשי"). במסגרת עבודת ה- PPA, חושב שוויה של החברה הבת בדרך של היוון תזרימי מזומנים, תוך שקלול הסתברויות של מספר תרחישים אפשריים לתוצאות במספר פרמטרים - תוצאות ניסוי קליני באינדיקציה 1; תוצאות ניסוי קליני באינדיקציה 2; חתימה על הסכם מסחור עם חברת פארמה גדולה; קבלת אישור שיווק התרופה; ותחילת מכירות התרופה.

בהתאם לדיווח של החברה, הניסוי הקליני באינדיקציה 1 לא השיג את יעדיו, ואילו תוצאות ניסוי קליני באינדיקציה 3 (אשר השפיע על ההסתברות להסכם מסחור) היו טובות ("תוצאות הניסויים הקליניים"). עם קבלת תוצאות הניסויים הקליניים, בחנה החברה האם יש בהן כדי להוות סימנים לאפשרות קיומו של הפסד מירידת ערך לנכס הבלתי מוחשי, ובהתאם האם נדרש חישוב הסכום בר-ההשבה שלו לצורך קביעה האם חלה ירידת ערך.

לעמדת החברה, בין היתר, בהתחשב במו"מ שניהלה, ערב קבלת תוצאות הניסויים הקליניים, ביחס להצעה מסחרית שקיבלה החברת הבת מחברת פארמה גדולה (שבסופו של דבר לא הבשילה לכדי הסכם מחייב), גדלה ההסתברות, להערכתה, לחתימה על הסכם מסחור, ובשל כך עלה ערכו של הנכס הבלתי מוחשי על ערכו בדוחות הכספיים הרלוונטיים של החברה. להערכת הנהלת החברה, השפעת תוצאות הניסויים הקליניים על הסכום בר-ההשבה של הנכס הבלתי מוחשי, היתה נמוכה מהעודף האמור, ולכן לא נדרשה לבחון את הצורך בבחינת ירידת הערך של הנכס הבלתי מוחשי. זאת, בהסתמך על הוראות סעיף 15 לתקן, לפיהן, בין היתר, אם חישובים קודמים הראו כי הסכום בר-ההשבה של נכס גבוה באופן משמעותי מערכו בספרים, אין הישות צריכה לאמוד מחדש את הסכום בר-ההשבה, אם לא התרחשו אירועים אשר יבטלו את הפער.

תמצית עיקרי עמדת סגל הרשות

תוצאותיו השליליות של הניסוי הקליני באינדיקציה 1 מהוות, כשלעצמן, סימן שלילי לאפשרות קיומו של הפסד מירידת ערך הנכס הבלתי מוחשי, ולא ניתן לקזז את השפעותיו עם השפעה פוטנציאלית חיובית מאירוע אחר על ערך הנכס. משכך, על החברה לאמוד את הסכום בר-ההשבה של הנכס הבלתי מוחשי על מנת לבחון פגימה בערכו למועד הרלוונטי.

התקיימו מספר סימנים בעלי השפעה פוטנציאלית על ערך הנכס הבלתי מוחשי. על מנת לעמוד בעיקרון המהותיות הכללי של סעיף 15 לתקן, בחינת ההשפעה האפשרית של כל אחד מסימנים אלה על ערכו של הנכס צריכה להיעשות בנפרד, כאשר אם יש חשש להשפעה שלילית של אחד מהם על ערך הנכס, מבלי שהובאו בחשבון ההשפעות המנוגדות של סימנים אחרים, יש לאמוד את הסכום בר-ההשבה של הנכס לשם בחינת ירידת ערכו. ערב קבלת תוצאות הניסויים הקליניים, עת ניהול מו"מ עם חברת פארמה להשגת הסכם מסחור, החברה לא ביצעה הערכה לסכום בר-ההשבה של הנכס. על כן לא יכלה לבסס את המסקנה לפיה ההשפעה השלילית של תוצאות הניסוי הקליני באינדיקציה 1 נמוכה מהפער בין הערך בספרים לבין אותו סכום בר-ההשבה, ועל כן ההקלה האמורה של סעיף 15 לתקן אינה רלוונטית.

האמור לעיל נועד להפנות תשומת הלב לדבר פרסום ההחלטה ומהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של ההחלטה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא של ההחלטה במתכונתה העדכנית ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחה.

לקישור לנוסח המלא של ההחלטה, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.