יום שני, 27 באוקטובר 2014

הכרה בתביעה נגזרת מרובה

בסוף חודש אוגוסט 2014, ניתן פסק דין על ידי ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור ("הערעור") על פסק דין של המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' הש' קרת-מאיר) ("ביהמ"ש המחוזי") בתנ"ג 17030-01-12 (לפוסט שפורסם ב"עניין חברתי" אודות פסק הדין של ביהמ"ש המחוזי, לחץ כאן).

השאלה במוקד פסק הדין הינה בעיקרה: חברה א' מחזיקה בחברה ב'; חברה ב' מחזיקה בחברה ג'. האם באפשרותו של בעל מניות בחברה א' להגיש תביעה נגזרת בגין החלטה או פעולה של חברה ג'? האם באפשרותו לבקש גילוי מסמכים מכל אחת מהחברות בשרשרת ההחזקה, עוד קודם להגשת התביעה הנגזרת?. ביהמ"ש המחוזי השיב על כך בחיוב (בנסיבות המקרה הנדון), ועל כך הוגש הערעור.

בית המשפט העליון דחה את הערעור. להלן אציג את תמצית עיקרי הכרעתו בסוגיה:

יש מקום להכיר בישראל בתביעה נגזרת מרובה
שילובם של הסדר התביעה הנגזרת והסדר הרמת המסך החלקית הקבוע בסעיף 6(ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ("חוק החברות") מאפשר הגשה של תביעה נגזרת מרובה. כאשר חברה באשכול חברות מסרבת להגיש תביעה נגזרת בגין עילת תביעה השייכת לחברה המוחזקת על ידה, ניתן, באמצעות סעיף 6(ב) הנ"ל, לייחס לבעלי המניות של החברה המחזיקה, את זכות התביעה הנגזרת ולאפשר להם להפעילה בשם החברה המוחזקת. אם בעל המניות של החברה המוחזקת אף הוא חברה, אין מניעה להשתמש בסעיף 6(ב) בשנית, בשלישית, וכמה פעמים שהדבר נדרש - עד שיימצא בעל מניה המוכן להפעיל את זכות התביעה הנגזרת ולהגישה בשמה של אותה חברה אשר לה עילת התביעה. המשמעות היא שנדרשת בחינה משולבת, הן של התנאים שנקבעו לשם הגשת תביעה נגזרת, והן של התנאים שנקבעו לשם הרמת מסך חלקית.

אין מקום להבחין בין תביעה נגזרת כפולה, משולשת, מרובעת וכדומה. ההכרה בתביעה נגזרת מרובה אינה תלוית דרגות-החזקה.

באילו נסיבות ניתן להגיש תביעה נגזרת מרובה?
ככלל, על מנת שבעל מניות בחברה האֵם יוכל להגיש תביעה נגזרת מרובה בשם אחת מהחברות המוחזקות של החברה האֵם, נדרשת להתקיים שליטה במורד שרשרת ההחזקה. על שליטה זו להיבחן במשקפי חוק החברות (המפנה, לעניין זה, לחוק ניירות ערך). הבחינה הינה מהותית-איכותית, ביחס ליכולתו של בעל המניות לכוון את פעילות התאגיד. אין לבצע הכפלה אריתמטית של אחוזי השליטה כדי להגיע לשליטה הקיימת בפועל בראש שרשרת ההחזקה. השליטה נמדדת לפי היכולת להפעילה בפועל.

ביהמ"ש העליון משאיר בצריך עיון את השאלה באילו נסיבות ניתן להכיר ביכולת להגיש תביעה נגזרת מרובה אף בהעדר שליטה או בשליטה חלקית (רק בחלק מדרגות ההחזקה).

בנסיבות המקרה הנדון, נשמרה השליטה לאורך כל מורד שרשרת ההחזקה - מהחברה האֵם, דרך החברה הבת וכלה בחברה הנכדה (החברה האֵם מחזיקה 80% ממניות החברה הבת; החברה הבת מחזיקה 50% ממניות החברה הנכדה, כאשר 50% הנוספים מוחזקים בידי צד ג'; לחברה האֵם שליטה אפקטיבית ב-50% מזכויות ההצבעה בדירקטוריון החברה הנכדה; אמנם קיים בעל מניות נוסף (50%) בחברה הנכדה, אולם בינו לבין החברה הבת קיים הסכם לשליטה משותפת, הקובע, בין היתר, כי כלל החלטות החברה הנכדה יתקבלו פה אחד).

אף אם במקרה זה לא התקיימה שליטה, הרי שנסיבות המקרה, ובראשן הסכמי הניהול ושיתוף נושאי המשרה בין החברות, לצד ניצול ההזדמנות העסקית לכאורה על ידי אחד מנושאי משרה אלה, מעידות על כך שמדובר באחד מאותם מקרים חריגים שבהם אף בהעדר שליטה (או, ליתר דיוק, בהתקיימותה של שליטה חלקית), יש מקום להתיר הגשת תביעה נגזרת מרובה.

גילוי מסמכים במסגרת תביעה נגזרת מרובה
ביהמ"ש המחוזי הוציא צו גילוי מסמכים נגד כל אחת מהחברות בשרשרת ההחזקה (האֵם, הבת והנכדה).

ביהמ"ש העליון קבע כי לנוכח הקביעה, כי בעל מניות בחברה אֵם רשאי (בנסיבות שמצדיקות זאת) להגיש תביעה נגזרת מרובה, אין היגיון בחסימת נגישותו למסמכים הרלוונטיים לביסוס התשתית הראייתית הנדרשת - תהא זהות המחזיק בהם אשר תהא.

ההצדקה לאפשר גילוי מסמכים מהחברות השונות בשרשרת ההחזקה מתחזקת כאשר החברות "משתפות" בינן לבין עצמן נושאי משרה וחולקות תחומי פעילות.

אפשר להגיש בקשה לגילוי מסמכים בכל שלב שהוא - בין לפני ההחלטה להגיש תביעה נגזרת (שאז נדרש גילוי המסמכים לצורך קבלת החלטה האם יש יסוד להגשת התביעה הנגזרת), ובין לאחר ההחלטה להגיש תביעה נגזרת - בין אם הוגשה כבר התביעה, ובין אם החליט המבקש להגישה אך טרם עשה כן.

האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של פסק הדין, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. אין לפעול בהסתמך על המידע הנכלל באתר או בניוזלטר זה ללא ייעוץ מקצועי מתאים לאחר בדיקה מקיפה ויסודית של המצב הספציפי. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית ו/או אחרת על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

אין תגובות: