עמדת רשות ניירות ערך בנושא "עניין אישי שלילי" שהוגשה במסגרת ערעור בעליון

 

בחודש ינואר 2012, פורסם ב"עניין חברתי" פוסט בנושא פסק דין שניתן על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופטת רות רונן) בה"פ 44660-12-11 איי אי אל ישראל אקוויטי בע"מ נ' תדביק בע"מ ואח', ואשר במסגרתו נדונו גבולות סמכותו של בעל שליטה בחברה ציבורית לסווג בעל מניות מיעוט כמי שיש לו עניין אישי באישור עסקה בין החברה לבין בעל השליטה, המובאת לאישור האסיפה הכללית בהתאם להוראות סעיף 275 לחוק החברות.

על פסק הדין הנ"ל הוגש ערעור לביהמ"ש העליון, ולאחרונה הגישה רשות ניירות ערך את עמדתה במסגרת הערעור. להלן עיקרי עמדת הרשות בסוגיה, כפי שעולים מנייר העמדה:

א. המבחנים לפסילת קולו של בעל מניות המצביע נגד עסקה עם בעל שליטה צרים מהמבחנים המקובלים לפסילת קולו של בעל מניות שהצביע בעד העסקה. את קולו של בעל מניה שהצביע נגד עסקת בעלי שליטה, יש לפסול, לעמדת הרשות, רק ככל שהלה עשה שימוש לרעה בכוח הצבעתו והצביע על בסיסם של שיקולים זרים, תוך הפרת חובות תום הלב וההגינות המוטלות עליו כבעל מניות, וזאת בדומה למבחנים שנקבעו במסגרת סעיפים 192 ו- 193 לחוק החברות.

ב. חברה, על כלל האורגנים שבה, אינה רשאית לפסול קולו של בעל מניות המצביע נגד עסקת בעלי שליטה באמצעות סיווגו כמי שהינו בעל "עניין אישי באישור העסקה", כלשונו של סעיף 275 לחוק החברות. זאת, גם מקום בו סבורה החברה כי בעל המניות שקל בעת ההצבעה שיקולים הזרים להחזקתו במניות החברה, אשר הניעו אותו לפעול לטרפוד העסקה.

ג. ההחלטה בעניינו של בעל מניות המצביע נגד עסקת בעלי שליטה צריכה להיות מסורה בידי בית המשפט, שהינו בעל הכלים המתאימים לבחינת ההצבעה. במסגרת זו רשאי בית המשפט, בין היתר, גם לפסול קולו של בעל מניות מיעוט המצביע נגד עסקת בעלי שליטה.

ד. נטל הפניה לבית המשפט, לצורך בחינת פסלות קולו של בעל מניות מיעוט שהצביע נגד עסקת בעלי שליטה, מוטל על הטוען לפסלות הקול, קרי, בעל השליטה או החברה.

ה. החובה המוטלת על בעל מניות מיעוט בהצבעתו בעסקת בעלי שליטה איננה החובה לפעול לטובת החברה, אלא החובה שלא לנצל את כוחו לרעה. בעל מניות המצביע נגד העסקה רשאי לשקול שיקולים נוספים זולת טובת החברה, ובלבד שהוא פועל בדרך מקובלת, בתום לב ואינו מנצל את כוחו לרעה, או עומד בחובות ההגינות החלות עליו, לפי העניין.

ו. לצורך פסילת קולו של בעל מניות המצביע נגד עסקת בעלי שליטה, לא די בעצם התקיימותם של אינטרסים עודפים כלשהם, אף אם אלו מהותיים. במקרה זה, קולו של בעל מניות יפסל רק ככל שניצל את כוחו לרעה והפר את חובות תום הלב או ההגינות המוטלות עליו בהפעלת זכויותיו כבעל מניות, באופן שהצבעתו נבעה ממניעים שאינם טובת החברה אלא טובתו האישית בלבד. לדוגמא, מקרה בו בעל מניות מיעוט הינו מתחרה של החברה המצביע נגד עסקת בעלי שליטה. לצורך פסילת קולו של המתחרה בהצבעה, לא די בהוכחת עצם קיומו של אינטרס זר (הבא לידי ביטוי בהיותו מתחרה של החברה), אלא יש להוכיח כי תחרותו עם החברה היא אכן שהביאה אותו להצביע נגד עסקת בעלי השליטה.

ז. ישנם מקרים בהם בעל מניות מציב תנאים לצורך מתן הסכמתו לעסקת בעלי שליטה, אשר לעמדת הרשות אין לראות בהצבתם משום הפרת חובות תום הלב או ההגינות של בעל המניות. מקרים אלו מתאפיינים בנגיעתם לכלל בעלי המניות, כגון - התניית אישור ההתקשרות בחלוקת דיבידנד על ידי החברה, בצמצום מצבת בני המשפחה השולטת המכהנים בחברה, וכל פעולה אחרת שמטרתה טיוב הממשל התאגידי באופן המשרת את כלל בעלי המניות בחברה.

ח. האם כאשר קיימים קשרים בין בעל מניות המיעוט לבין בעל השליטה/החברה - כגון, בעל מניות שהוא קרוב של בעל השליטה, בעל מניות שהוא עובד החברה, בעל מניות שיש לו קשרים עסקיים מהותיים מתמשכים עם בעל השליטה - ניתן לראות בכך "עניין אישי גלוי", אשר הינו אחד התנאים שנקבעו על ידי כבוד השופט סולברג לקיומה של אפשרות לחברה לסווג בעצמה בעל מניות מתנגד כבעל עניין אישי? לעמדת הרשות, התשובה לשאלה זו שלילית. אין לראות בקשרים מסוג זה עם בעל השליטה או בקשרי קרבה אחרים אליו, אשר לפי ההלכות הקיימות יש בהם בכדי להקים לבעל המניות עניין אישי בעסקה בעת הצבעתו בעד העסקה, כקשרים המקימים עניין אישי לבעל מניות המצביע נגד העסקה.

ט. האם מקום בו בעל השליטה ממשיך להעמיד שירותיו לחברה, ניתן לאפשר לחברה להמשיך ולשלם לו תגמול עבור כך עד לסיומן של ההתדיינויות המשפטיות ולהכרעת בית המשפט בגורל הצבעת בעל מניות המיעוט המתנגד? הרשות בדעה כי התשובה לכך שלילית. יש לכבד את הכרעתו של המיעוט, כל עוד לא הוכח כי קיימות הצדקות לפסילת קולו. משכך, עד להכרעה של בית המשפט בגורל קולו של בעל מניות המיעוט, תנאי התגמול לבעל השליטה לא אושרו כדין.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.