הכרה בקיומו של עניין אישי שלילי

מה הדין מקום בו בעל מניות העשוי להיחשב בעל עניין אישי בעסקת בעלי שליטה מצביע נגד אישור העסקה?

נניח, לדוגמה, שבחברה ציבורית נטוש סכסוך בין בעלי שליטה שהם אחים או צדדים להסכם שליטה משותפת. על פניו, לכל אחד מהצדדים יש עניין אישי בעסקה בה לצד השני יש עניין אישי (כפועל יוצא מקרבת המשפחה/מהסכם השליטה המשותפת, לפי המקרה). אך מהו הדין במקרה בו, עקב הסכסוך, מצביע צד אחד נגד אישור עסקה, אשר לצד השני יש עניין אישי בה - האם העניין האישי השלילי משפיע על סיווגו של המתנגד כבעל מניות שיש לו עניין אישי בעסקה?

ומה לגבי בעל מניות שבעל השליטה טוען שיש לו עניין אישי במניעת העסקה ממניעים של סחטנות, האם גם בעל מניות כזה עשוי להיחשב כמי שיש לו עניין אישי בעסקה?

בשני המקרים גם יחד, ברי כי האינטרס של בעל השליטה הינו שבעל המניות המתנגד יסווג כמי שיש לו עניין אישי בעסקה, על מנת שקולו לא יבוא במניין קולות בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי באישור העסקה, שתמיכת רוב מתוכם נדרשת לאישור העסקה.

עמדת רשות ניירות ערך בשאלה זו (כפי שהובעה בה"פ 887/06 צינומטל-זילברשטיין ובה"פ (י-ם) 7236-05-11 גולדפון בע"מ נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ) הינה כי אדם המצביע נגד העסקה, אינו יכול להיחשב כמי שיש לו "עניין אישי באישור העסקה", כלשון סעיף 275(א)(3) לחוק החברות. בהתאם לעמדה זו, אין לסווג בעל מניות כאמור כבעל עניין אישי בעסקה, וזאת בין אם יש לו עניין אישי לכאורה באישור העסקה, אך הוא מצביע בניגוד לעניין אישי זה, ובין אם יש לו עניין בטרפוד העסקה ממניעים זרים.

בפסק דין של בית המשפט המחוזי בירושלים (ה"פ (י-ם) 7236-05-11 הנ"ל) מיום 11.8.2011, דחה בית המשפט את עמדת רשות ניירות ערך, וקבע כי לעניין סעיף 275(א)(3), אין הבדל בין עניין אישי באישור העסקה לבין עניין אישי שלילי.

עם זאת, ביהמ"ש יצר הבחנה בין עניין אישי גלוי (עניין אישי שבעל המניות מודה בו או עניין אישי הגלוי על פני הדברים) לבין עניין אישי נטען (עניין אישי שעצם קיומו רק נטען על ידי בעל מניות אחר בעוד שבעל המניות איננו מודה בו). רק במקרה הראשון תהא החברה רשאית לא למנות את קולו של בעל המניות במסגרת הקולות הבלתי-נגועים. במקרה השני, על הטוען כי הצבעת בעל המניות היתה ממניעים אישיים נסתרים לפנות אל ביהמ"ש בהתאם לסעיפים 192 ו- 193 לחוק החברות ולעתור לקבלת הסעד הראוי.

שאלה דומה נדונה בפסק דינה של כב' השופטת רות רונן בה"פ 44660-12-11 איי אי אל ישראל אקוויטי בע"מ נ' תדביק בע"מ ואח' מיום 10.1.2012. למסקנות פסה"ד הנ"ל, ראה פוסט שפורסם בחודש ינואר 2012 בשם "ביהמ"ש קובע את גבולות סמכותו של בעל שליטה לסווג בעל מניות מיעוט כבעל עניין אישי".