יום חמישי, 16 באפריל 2015

היבטים באחריות נושאי משרה להפרות מנהליות (בעקבות אפריקה תעשיות ואקסטרא פלסטיק)

הפרה מנהלית של הטעיית רשות ניירות ערך ("הרשות")
בפס"ד עת"מ 37447-10-13 אפריקה ישראל תעשיות בע"מ ואח' נ' רשות ניירות ערך ואח' (ראו פוסט שפורסם ב"עניין חברתי" בחודש פברואר 2015) נדונה, בין היתר, הפרה מינהלית של הטעיית הרשות (המעוגנת בסעיף 52סז לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, "חוק ניירות ערך"). הפרה זו התייחסה לשני מכתבים ששלח תאגיד מדווח לרשות, במענה לפניותיה ובקשותיה להבהרות ומסמכים, ביחס למגעים בין חברה בת של התאגיד המדווח לבין חברת קרמיקה קנדית מובילה, להתקשרות בעסקת יצוא רחבת היקף ("המגעים"). העותרים טענו, בין היתר, כי האמור במכתבים היווה את השקפתם, ולכן אין להטיל עליהם אחריות להפרה זו. לטענתם, הבעת דעה או הערכה, להבדיל ממסירת עובדה לא נכונה, אינה יכולה לגבש הפרה של הטעיית הרשות. בנוסף, אחד העותרים (נושא משרה שוועדת האכיפה קבעה כי טיפל בהכנת התשובות לרשות יחד עם עורכי הדין של התאגיד המדווח) טען כי לא ידע דבר על המגעים, וכי היה רשאי לסמוך על המידע שקיבל ממנכ"ל התאגיד המדווח וממנכ"ל החברה הבת.

בית המשפט דחה את טענות העותרים ביחס לאחריותם להפרה האמורה, בקובעו, בין היתר, כי:
  1. המכתבים לרשות היו מטעים בכל הנוגע למועד תחילת המגעים.
  2. כאשר נדרש מידע על ידי רשות במסגרת חקירה שהיא עורכת, יש מקום להקפיד על דיוק במסירת כל העובדות הרלוונטיות, ויש להתייחס בחומרה למידע חלקי או מטעה שנמסר במסגרת זו. זאת, כדי לאפשר לרשות לבצע את חקירתה על סמך מידע מלא, מהימן ומדויק. מובן כי ניתן, במקביל למידע העובדתי המלא, לספק הסברים והבהרות ביחס למידע, אולם הבסיס של תשובה לפניה של הרשות (וכל רשות חוקרת אחרת), צריך להיות מסירה מלאה של כל המידע המבוקש. לכן, לו היו המכתבים כוללים פירוט אודות כלל המגעים הרלוונטיים, ולצד זאת היתה נוספת ההערכה שמגעים אלה אינם עולים כדי משא ומתן קונקרטי, נראה כי לא היה מקום להטיל על העותרים אחריות. אך פירוט כזה לא נכלל במכתבים.
  3. ככלל, נושא משרה האחראי על הדיווחים לרשות, רשאי לסמוך על המידע שנמסר לו מאת נושאי משרה בכירים בחברה או גורמים רלוונטיים אחרים, לצורך מילוי תפקידו. ואולם, בנסיבות בהן קיים יסוד לחשוד באמיתות המידע או בהיותו מידע מלא ומדויק, וכאשר ניתן לערוך בירור נוסף ביחס לחשדות באופן פשוט וזול יחסית שאין בו משום הכבדה יתרה, נדרש נושא המשרה לנקוט באמצעי זהירות מתאימים, בטרם העברת המידע לרשות. בית המשפט סבר כי בנסיבות המקרה, היה על נושא המשרה שטיפל בהכנת התשובות לרשות, לנקוט בצעדים נוספים על מנת לברר בצורה מעמיקה יותר את טיבם ועוצמתם של המגעים (ולא להסתפק בדברים שנאמרו לו). 
האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של סוגיה מסוימת שנדונה במסגרת פסק הדין, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא של פסק הדין ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחו.

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

הפרה מנהלית של הכללת פרטים מטעים ברשלנות בדוחות כספיים
בחודש פברואר 2015, ניתנה החלטת מותב ועדת האכיפה המנהלית ("מותב הועדה") בהליך אכיפה מנהלית נגד שלושה משיבים, שהיו, במועד הרלוונטי להפרה, נושאי משרה (יו"ר דירקטוריון ודירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית; מנכ"ל משותף ודירקטור; וסמנכ"ל כספים) ("המשיבים") באקסטרא פלסטיק בע"מ ("התאגיד המדווח"). ההליך התייחס לשתי הפרות של הכללה ברשלנות של פרטים מטעים בדוחות כספיים של התאגיד המדווח ("הדוחות") (הפרה לפי ס"ק (4) לחלק ג' לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך) (ראה פוסט שפורסם ב"עניין חברתי" בחודש נובמבר 2014).

תמצית העובדות הרלוונטיות: התאגיד המדווח קיבל הלוואה לזמן ארוך מבנק ("ההלוואה") והפקיד את כספי ההלוואה בפיקדון באותו בנק ("הפיקדון"). התאגיד המדווח חתם על כתב התחייבות, במסגרתו התחייב להעמיד מספר בטוחות להבטחת פירעון ההלוואה, ונקבע כי אם הבטוחות לא תועמדנה עד למועד מסוים, הבנק יהיה רשאי להעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי. במועד אישור הדוחות, חלף המועד להשלמת הבטוחות, אך הבנק לא דרש את פירעון ההלוואה. בדוחות סווג הפיקדון כנכס שוטף (במסגרת "מזומנים ושווי מזומנים") וההלוואה סווגה כהתחייבות לזמן ארוך. עם זאת, מאחר שהובהר שלא ניתן להשתמש בכספי הפיקדון עד השלמת הבטוחות שדרש הבנק, הוחלט לכלול בדוחות ביאור שיבהיר כי הפיקדון אינו זמין לשימוש. בנוסף, הוחלט להוסיף במסגרת הביאור כי הפיקדון נועד לשמש ברובו להחזרת הלוואה מגורם בנקאי אחר. בביאור ששולב בדוחות צוין כי כספי הפיקדון ישמשו בחלקם לפירעון הלוואה מתאגיד בנקאי אחר לאחר שיתקבל אישורו של התאגיד בו מופקד הפיקדון ("הביאור"). לאחר שהתאגיד המדווח לא הצליח לעמוד בהתחייבויותיו לבנק, ההלוואה נפרעה באמצעות הפיקדון. לדרישת הרשות, פרסם התאגיד המדווח מחדש את הדוחות הכספיים הרלוונטיים, כך שתיכלל בהם הצגה מתוקנת של הפיקדון.

לעמדת הרשות, הפרט המטעה קיבל ביטויו בשלושה מצגים שונים: האחד, סיווג הפיקדון כנכס שוטף; השני, סיווג ההלוואה כהתחייבות לזמן ארוך; והשלישי, ניסוח ביאור מטעה שניתן ביחס לפיקדון. לטענת הרשות, הכללת פרטים אלה בדוחות על ידי המשיבים, היתה פועל יוצא של רשלנותם.

להלן אציג את עמדת מותב הועדה בחלק מהשאלות שנדונו במסגרת ההחלטה:

האם יש לייחס חשיבות לכתב ההתחייבות ולמועד שנקבע בו להשלמת הבטוחות?
לעמדת מותב הועדה, כל אחד מהמשיבים היה מחויב, מכוח מעמדו כנושא משרה בתאגיד המדווח, לגלות עניין בתנאי ההלוואה ובמחויבויות שקיבל התאגיד המדווח על עצמו בעטיה, בכלל, ובהיבט הגילוי הנאות שהיה חייב בו, בפרט.

האם המשיבים נחשבים כמי ש"כללו" בדוחות פרט מטעה?
לעמדת מותב הועדה, המשיבים חתמו על הדוחות, כאשר עצם החתימה ביטאה על פניה מעורבות בכתיבת המסמך ובאישורו; מי שחתם על מסמך, מאשר אותו בפועל בחתימתו, ויש לראותו כמי ש"כלל" במסמך את כל המידע הכלול בו, גם אם אדם אחר ניסח את המסמך עבורו. כל פרשנות אחרת, תעקר את החתימה מתוכן. במיוחד כך, בהתייחס לשניים מהמשיבים, שאחריותם לדוחות היתה חד משמעית, בראי אפקטיביות הבקרה על הדוחות הכספיים וההצהרות שניתנו על ידם בהקשר זה.

האם הסיווג החשבונאי השגוי הוא פרט חשוב למשקיע סביר?
לעמדת מותב הועדה, בדו"ח כספי יש חשיבות לא רק לשורה התחתונה, אלא גם לפרטים שבגוף הדו"ח. אין ספק, שהמידע על היות הפיקדון בלתי זמין לשימוש, כך שלא ניתן לראותו כמזומנים או שווה מזומנים, והמידע לפיו מדובר בהלוואה לטווח קצר ולא לטווח ארוך, מהווים מידע שמשקיע מתחשב בו בעת קבלת החלטת השקעה. בנוסף, בתאגיד מדווח שהנפיק לציבור איגרות חוב, נתונים המעידים על נזילות התאגיד ועל יכולת הפירעון שלו, מהווים מידע חשוב למשקיע סביר.

האם הביאור המעורפל היווה "פרט מטעה"?
מותב הועדה קבע, בין היתר, כי מגבלות השימוש בפיקדון והתנאים לשחרורו חייבו גילוי מלא לגבי סיווגו בביאורים לדוחות; הגילוי שניתן היה עמום, וכלל לא הציג את הדילמה שבסיווג הפיקדון על פי תקני החשבונאות הרלוונטיים (סוגיה המהווה, לדעת מותב הועדה, מידע הנדרש למשקיע לצורך קבלת החלטת השקעה); מלשון הביאור, ניתן היה להבין, כי מתן אישור על ידי הבנק לשימוש בכספי הפיקדון, הוא עניין טכני בלבד, ולא היא.
המשיבים טענו, בין היתר, כי האמינו, במועד הגשת הדוחות, שכל תנאי ההלוואה שסוכמו עם הבנק הינם טכניים וצפויים להתקיים בתוך זמן קצר, וכי אין סיבה או מניעה, מצד התאגיד המדווח, לעמוד בתנאי הבטוחות אותן דרש הבנק. בעניין זה, קבע מותב הועדה, בין היתר, כי המידע בדוחות הכספיים צריך לשקף את המצב העובדתי, ולא את אמונתם הסובייקטיבית של נושאי המשרה בחברה. סיווג הפיקדון על פי כללי החשבונאות - תהא תוצאתו אשר תהא - חִייֵב, לדעת מותב הועדה, הבאת הדילמה בפני קורא הדוחות, מה שלא היה בביאור כלל.

האם מהתנהלותם של המשיבים עלה אלמנט של רשלנות, שהתבטא בסיווג השגוי של ההלוואה והפיקדון ובניסוח המעורפל של הביאור ששולב בדוחות?
מותב הועדה קבע, בין היתר, כי בישיבות ועדת המאזן והדירקטוריון שהתקיימו במועד הרלוונטי, עלו שאלות כבדות משקל לגבי אופן הדיווח המתחייב לגבי מצב ההלוואה והפיקדון; המשיבים לא עשו מאמץ, בעקבות דיונים אלה, לברר עד תום מהו אופן הדיווח הנכון ומהו התוכן הנדרש בביאור, וזאת אף שהיה עליהם לדעת כי הדיווח שנעשה בסופו של יום, כלל לא ענה על דרישת הגילוי הנאות שבו התחייבו, ובפועל, היה בו כדי להטעות את ציבור המשקיעים בסוגיה מרכזית בחיי התאגיד המדווח.

מותב הועדה מפנה, בסוגיה זו, לפסה"ד האוסטרלי Healy, בו נקבע, בין היתר, כי יש לראות בדירקטורים כמי שמהווים חלק מן המכניזם והפרוצדורות שנועדו לבדוק את תקינות הגילוי בדוחות הכספיים של החברהאין בקביעה זו כדי להודיע כי דירקטורים אינם יכולים להסתייע במילוי חובותיהם האמורות בגורמים אחרים ולהסתמך עליהם; אלא שברור עם זאת, כי אין ביכולתם לפטור עצמם מאחריות על ידי העברת המשימות המוטלות עליהם לאחרים, גם אם הם נחזים להיות מוסמכים ומהימנים, שהרי הדירקטורים מהווים, הם עצמם, חלק מתהליך אימוץ ואישור הדוחות הכספיים של החברה וכל האחריות עליהם.

מותב הועדה קבע, בין היתר, כי הדברים הם קל וחומר בעניין הנדון, בו מדובר בשני נושאי המשרה המרכזיים בתאגיד המדווח - מנכ"ל וסמנכ"ל הכספים - להם נועד תפקיד מרכזי אף יותר מאשר לדירקטור מן השורה, בכל הנוגע להבטחת נכונות הדיווח הכספי והגילוי הנאות; שני מנהלים אלה אמורים להיות פעילים בהכנת התשתית השוטפת לבקרת הדיווח הכספי התקופתי, ולהכנת הדוחות והבאתם לאישור הדירקטורים, הכל לאחר שקידה נאותה על המידע הכלול בהם; לשם כך, חייבים נושאי משרה כמותם, להכיר היטב את ענייניו הכספיים של התאגיד המדווח, ברמה הנדרשת, לצורך מתן חוות דעת על הדוחות; האמור נכון גם לגבי יו"ר הדירקטוריון, שאף הוגדר כבעל מומחיות חשבונאית ופיננסית.

עוד קבע מותב הועדה, בין היתר, כי הליך אישור הדוחות על ידי ועדת המאזן והדירקטוריון לא עמד בדרישות תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010, עובדה המעידה על התנהלות רשלנית של התאגיד המדווח והמשיבים, כזו שדירקטור סביר לא היה נוהג לפיה.

מה מצופה מדירקטור (המכהן כיו"ר הדירקטוריון) שסווג כבעל מומחיות חשבונאית ופיננסית (אף אם אינו מומחה חשבונאי)?
המשיב הרלוונטי (רואה חשבון בהכשרתו) התגונן, בין היתר, בטענה, כי לא עסק בתחום החשבונאות מזה שנים, ואף לא התמחה מעולם בתחום הביקורת בכלל, ובנושאים הקשורים לביקורת בחברה, בפרט.

מותב הועדה קבע, בין היתר, כי היה על המשיב לקרוא את הדוחות ולעמוד על אופן סיווג הפיקדון וההלוואה על ידי התאגיד המדווח; היה עליו לתחקר את התאגיד המדווח באשר לאופן הסיווג, ולקבל הסברים ממצים ממי שהיה אחראי לדיווח וידע את שהוא עצמו לא ידע, לפי טענתו; חובתו זו קמה לו לא רק מכוח מעמדו כדירקטור, אלא, גם ובמיוחד, מהיותו דירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית. גם אם המשיב לא היה בהכרח מומחה חשבונאי, הרי שלאור סיווגו כבעל מומחיות חשבונאית ופיננסית, ניתן לראותו כ"בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים-חשבונאיים ודוחות כספיים..." (תקנות החברות (תנאים ומבחנים לדירקטור בעל מומחיות חשבונאית ופיננסית ולדירקטור בעל כשירות מקצועית), התשס"ו-2005). עוד קבע מותב הועדה, כי במעמדו כיו"ר הדירקטוריון וכמי שחתם על הדוחות, ניתן היה לצפות ממנו כי יוודא שהדירקטוריון קיבל מוועדת המאזן, בתוך פרק זמן סביר מראש, דיווח מסודר לגבי סוגיית הסיווג.

מה מצופה ממנכ"ל אשר אינו בעל מומחיות חשבונאית?
המשיב הרלוונטי טען, בין היתר, כי בשל דלות השכלתו החשבונאית, לא יכול היה לדעת מהו הסיווג הנכון של כספי ההלוואה והפיקדון, ומהו הניסוח היאה לביאור ששולב בדוחות.

מותב הועדה קבע, בין היתר, כי בהיותו מנכ"ל התאגיד המדווח, שומה היה על המשיב לעשות כל מאמץ על מנת להבין את האמור בדוחות בטרם הטבעת חתימתו עליהם, ובטרם אישור אמיתותם על ידו. כך, גם אם השכלתו החשבונאית לא הספיקה לו לצורך כך. לא די היה לו בהצגת שאלות בדירקטוריון, שעליהן, גם אליבא דידו, לא קיבל תשובות מניחות את הדעת. מחובתו היה להעמיק את הבירור עד להנחת דעתו בדבר נכונות הסיווג והביאור. כך במיוחד, בהתייחס לביאור, שאת עמימותו ראה המשיב, ושעליו היקשה בפני הדירקטוריון, מבלי שעשה דבר, כאשר נוכח בחוסר התועלת שבו.

מה מצופה מסמנכ"ל כספים בנסיבות הנדונות?
המשיב הרלוונטי (רואה חשבון בהשכלתו) טען, בין היתר, כי לא יכול היה לדעת על הסיווג החשבונאי המטעה, וכי הסתמך בעניין זה, בין היתר, על חוות דעתו של מי ששימש במועדים הרלוונטיים כרואה החשבון המבקר של התאגיד המדווח.

מותב הועדה קבע, בין היתר, כי בהיותו בעל הכשרה חשבונאית, מצופה היה מהמשיב, כאיש הכספים הבכיר בתאגיד המדווח, האחראי להליך ההכנה והאישור של הדוחות הכספיים, שיביא מיוזמתו את שאלת הסיווג לדיון בועדת המאזן. קל וחומר כך, כאשר דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, העלו בישיבת ועדת המאזן ספקות באשר לסיווג ההלוואה והפיקדון, וכאשר מצופה היה ממנו שידרוש מרואה החשבון המבקר של התאגיד המדווח, הסבר מפורט ומנומק לגבי הסיווג שנבחר על ידו לפרטיו, ולא יסתפק בתשובה לקונית של רואה החשבון כי הסיווג בסדר. במיוחד כך, כאשר היה ידוע שרואה החשבון המבקר לא התמחה בתאגידים מדווחים; מאחר שהכשלים נוגעים לאחד מתפקידיו המרכזיים של נושא המשרה הבכיר בתחום הכספים בתאגיד המדווח, קרי, וידוא קיומם של מנגנוני בקרה בהליך אישור הדוחות הכספיים, וביצוע כל הפעולות הנדרשות למניעת הכללתו של פרט מטעה בדוחות, הרי שאין בהטלת אחריות על המשיב משום הכבדה יתרה על נושאי משרה בתאגיד המדווח.

עוד קבע מותב הועדה, כי העתקת פרטים מדוח כספי של רבעון קודם, מבלי לערוך בהם דיון כלשהו, אף שחלו שינויים עובדתיים שונים בין הרבעונים, מצביעה על אי קיומם של בקרות ונהלים להבטחת אמינות הדוחות, לפחות בשלבים האחרונים של הכנת ובקרת הדוחות.

מותב הועדה הטיל על המשיבים עיצומים כספיים ו/או הגבלות כהונה, כמפורט בהחלטה.

האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של ההחלטה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלה ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחה.

לקישור לנוסח המלא של ההחלטה, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

אין תגובות: