ביום 11 במרס 2015, ניתנה החלטת המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א-יפו (כב' השופט כבוב) ("ההחלטה") בבקשה לאישור הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה ולעיכוב הליכים, אשר הוגשה במסגרת בקשות לאישור תביעות נגזרות ("בקשות האישור") (תנ"ג 815-09-13 ותנ"ג 68211-12-14) בשם בנק לאומי לישראל בע"מ ("הבנק") נגד נושאי משרה בבנק ואח', בעניין נזקים נטענים עקב האירועים נשוא ההסדרים עם הרשויות בארה"ב (פרשת הלקוחות האמריקאים).
על פי ההחלטה, דירקטוריון הבנק החליט למנות ועדת תביעות מיוחדת בלתי תלויה, שרוב חבריה הם גורמים חיצוניים לבנק ("ועדת התביעות"), ושתפקידה, בין היתר, לבחון ולהמליץ לדירקטוריון הבנק האם להגיש תביעות נגד נושאי משרה או אח', וכן על דרך הפעולה המשפטית הנכונה לבנק לאור מכלול הנסיבות וההליכים הנוגעים לפרשה. ביהמ"ש התבקש על ידי הבנק לאשר את הקמת ועדת התביעות ולהורות על עיכוב ההליכים בתיק, על מנת לאפשר לוועדה לפעול ולהגיש את המלצותיה לדירקטוריון הבנק ("הבקשה להקמת ועדת התביעות"). הבקשה להקמת ועדת התביעות הוגשה לאחר הגשת בקשות האישור.
השאלה העיקרית בה נדרש ביהמ"ש להכריע היתה מתי, ובהתקיים אילו תנאים, ייטה ביהמ"ש לאפשר לחברה מהלך של הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה תוך עיכוב ההליכים המשפטיים, וזאת לאחר שכבר הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת.
- הפרקטיקה של הקמת ועדות תביעה בלתי תלויות מקובלת בדין התאגידי בארה"ב, שם הוכרה הועדה כגוף פנימי, מעין ועדת משנה של דירקטוריון התאגיד, שמטרתה לבחון טענות בעניין תביעות נגזרות של בעלי מניות כנגד חברי דירקטוריון אחרים. חברי הוועדה לרוב הם דירקטורים שלא היו מעורבים בפרשה נשוא התביעה הנגזרת ואינם תלויים באילו הקשורים לתביעה.
- ניתן ללמוד על זכותו של דירקטוריון להקים ועדת תביעות בלתי תלויה, מכח סעיף 110 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") (העוסק בהקמת ועדות דירקטוריון).
- ללא קשר להרכב חבריה, נראה כי יש לראות בועדת תביעות בלתי תלויה כוועדה מייעצת בלבד לדירקטוריון (ולא כוועדה אשר הואצלו לה סמכויות מסמכויותיו), וזאת לאור המגבלה הקבועה בסעיף 112(א)(7) לחוק החברות (הקובע סייג לאצילת סמכויות לוועדות הדירקטוריון בנושא אישור פעולות בניגוד עניינים/עסקאות בעלי עניין הטעונות אישורים מיוחדים).
- חברה אינה נזקקת לאישור ביהמ"ש לצורך הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה, גם ככל שזו מוקמת לאחר שכבר החל ההליך המשפטי, שכן לדירקטוריון זכות שבדין (סעיף 110 הנ"ל) להקים ועדות דירקטוריון בכל עת. אולם, ברי כי בשלב שבו כבר החל ההליך המשפטי, על החברה להגיש לביהמ"ש בקשה, על מנת שתהא להקמתה של ועדת תביעות בלתי תלויה נפקות והשפעה (בהתאם להחלטתו של ביהמ"ש) על ההליך המשפטי.
- למועד הקמת ועדת התביעות הבלתי תלויה (האם הוקמה טרם הוגשה בקשה לאישור תביעה נגזרת או לאחר שכבר הוגשה בקשה) תהא השפעה בכל הנוגע להשלכותיה של הקמת ועדה ולהמלצותיה על ההליך המשפטי, דהיינו האם יעוכבו ההליכים בתיק עד לקבלת המלצותיה של הוועדה ואיזה משקל, אם בכלל, יעניק ביהמ"ש להמלצותיה.
- דרך המלך הינה הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה עם קבלת מכתב הפניה המוקדמת מהתובע הנגזר (סעיף 194(ב) לחוק החברות).
- ככל שהחברה מעוניינת להקים ועדת תביעות בלתי תלויה רק לאחר שהוגשה הבקשה לאישור תביעה נגזרת, ומבקשת מביהמ"ש (כבמקרה הנדון) לעכב את ההליכים המשפטיים עד לקבלת המלצותיה של הוועדה, אזי יעמדו בפני ביהמ"ש מספר אפשרויות:
- ככל שהתובע הנגזר מסכים לעיכוב הליכים עד לסיום עבודת הוועדה (כבמקרה הנדון), ביהמ"ש ייטה לאשר הסכמה זו (אלא אם ביהמ"ש יסבור שעיכוב הליכים לתקופה ארוכה הינו בלתי סביר או כי מסיבות אחרות עיכוב ההליכים אינו לטובת החברה);
- בהיעדר הסכמה לעיכוב הליכים על ידי התובע הנגזר, יכול ביהמ"ש להחליט כי חרף העובדה שההחלטה על הקמת ועדת תביעות בלתי תלויה התקבלה לאחר הגשת הבקשה לאישור, יש מקום לעכב את ההליכים בתיק עד לקבלת החלטת דירקטוריון החברה בעקבות קבלת המלצותיה של ועדה כאמור. במקרה כזה, מתן נפקות להקמתה של ועדת תביעות בלתי תלויה במסגרת ההליך המשפטי, יהיה החריג ולא הכלל, וביהמ"ש ייעתר לבקשה במקרים חריגים, תוך שקילת שיקולים שונים, כמפורט בהחלטה, וביניהם, בין היתר: מדוע הוקמה הוועדה רק בשלב זה ולא בשלב מוקדם יותר; סמכויות הוועדה; הרכב הוועדה; הבטחת עצמאותה; ועוד.
- אף אם הוגשה לחברה פניה מוקדמת, וזו בחרה בתחילה לדחות את דרישת התובע, או לא פעלה להשיב לפניה זו, לדעת ביהמ"ש, גם במקרה כזה יכולות להיות נסיבות המצדיקות פניה של החברה לביהמ"ש בדבר כוונתה להקים ועדת תביעות בלתי תלויה, ואין מקום לקבוע כלל החוסם את יכולתה של החברה לפנות לביהמ"ש.
- במקרה הנדון, התובעים הנגזרים מסכימים לעיכוב ההליכים עד לסיום עבודת ועדת התביעות, ונטייתו של ביהמ"ש היא לאשר הסכמה זו. בנוסף, לדעת ביהמ"ש, נסיבות המקרה הנדון הן נסיבות ראויות להקמת ועדת תביעות בלתי תלויה, אף במועד הנוכחי לאחר שכבר הוגשו הבקשות לאישור, וזאת נוכח הסיבות שפורטו בהחלטה, וביניהן: בבקשה לאישור המקורית (שהוגשה בספטמבר 2013) הוגשה לבנק פניה מקדמית, אך לטענת הבנק הפניה היתה בעייתית בעיתוי בו הוגשה, עת החקירה של הרשויות האמריקאיות היתה בעיצומה; הבקשה לאישור המתוקנת (שהוגשה בינואר 2015) היתה שונה באופן משמעותי מהבקשה לאישור המקורית (שינויים המצדיקים, לדעת ביהמ"ש, את רצון דירקטוריון הבנק לשקול מחדש את עמדתו ולבחון באילו הליכים נכון לנקוט); הבקשה לאישור הנוספת (שהוגשה בדצמבר 2014) הוגשה ללא פניה מוקדמת לבנק. החלטת הבנק בדבר הקמת ועדת התביעות התקבלה כחודש וחצי לאחר שהוגשה הבקשה לאישור המתוקנת ולאחר שהוגשה הבקשה לאישור הנוספת, ולאור מורכבות ההליכים, מדובר בפרק זמן לא ארוך שאינו נגוע בשיהוי ניכר.
- טעם משמעותי נוסף שעל ביהמ"ש לשקול בבואו להכריע בבקשה להקמת ועדת תביעות בלתי תלויה הוא עד כמה הקמת הועדה תעכב את הדיונים בביהמ"ש. הבנק ביקש לעכב את ההליכים בתיק למשך ארבעה חודשים כדי לאפשר לוועדת התביעות לפעול ולהגיש את המלצותיה לדירקטוריון הבנק. ביהמ"ש סבר כי פרק זמן של ארבעה חודשים הוא פרק זמן סביר.
האמור לעיל מהווה סקירה חלקית ולא ממצה של ההחלטה, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלה ו/או לבחינת ההשלכות הנגזרות מכוחה.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה