יום חמישי, 12 בדצמבר 2013

הצעת ניירות ערך במסגרת פלטפורמה אינטרנטית/רפי קרימן*

Crowdfunding ורגולציית ה- Jobs Act
בשנים האחרונות, גובר העניין בגיוס הון באינטרנט, וזאת נוכח הפיכת האינטרנט לאפיק מקובל ונפוץ לפניה לקהלים רחבים. בדרך זו, ניתן ליצור הזדמנות למיזמים קטנים, שאינם חשופים בדרך כלל לאפיקי מימון מגוונים, להרחיב את מעגל המשקיעים בהם.

הנושא קיבל רוח גבית בעקבות חקיקת ה-Jobs Act בארה"ב, באפריל 2012. במסגרת הוראות ה-Jobs Act נקבעה מסגרת חדשה לגיוס הון במתכונת של crowdfunding ('מימון המונים'). החוק האמור יאפשר גיוסים קטנים יחסית - הן בהיקף ההשקעה הכוללת והן בהיקף ההשקעה לאדם - ללא רגולציה משמעותית של רשות ניירות ערך האמריקאית (ה-SEC) (לרבות הצורך בתשקיף), בכפוף לעמידה במספר מנגנוני הגנה ובכפוף לתקנות שיותקנו על ידי ה- SEC (ואשר טרם הותקנו).

גם בישראל זכה הנושא להתייחסות במסגרת מפת הדרכים שפרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות") בחודש ספטמבר 2012 (לקישור, לחץ כאן), בה צוין, בין היתר, כי מתוך מטרה לעודד גיוסי הון על ידי תאגידים קטנים מאד, תשקול הרשות אפשרויות לקבוע פטורים נוספים שמטרתם לאפשר לחברות כאמור לגייס הון בדרכים נוספות על הדרכים הקיימות, לפני שקמה עליהן חובת פרסום תשקיף; זאת, בשים לב למאפיינים וצרכי המימון של התאגידים האמורים מחד, והצורך לקבוע מנגנון שיבטיח את ההגנה על ציבור המשקיעים מאידך; במסגרת זו, תישקל בין היתר מתכונת לביצוע crowdfunding בישראל. נבהיר כי נכון למועד פרסום זה, 'מימון המונים' טרם הותר בחוק, והצעה או מכירה של ניירות ערך לציבור שלא באמצעות תשקיף או במסגרת אחד החריגים לחובת פרסום תשקיף מהווה עבירה על החוק.

המקרה הנדון - אתר אינטרנט למפגש עם משקיעים
ביום 4 בדצמבר 2013, פרסמה הרשות עמדת סגל במענה לפניה מקדמית ("הפניה") בנושא הקמת אתר אינטרנט שיהווה פלטפורמה למפגש של חברות ומיזמים עם משקיעים.

בעמדת הסגל צוין, בין היתר, כי מהפניה עולה כי במסגרת האתר יוצגו בפני משקיעים פוטנציאליים שיירשמו באתר, מיזמים וחברות אשר בכוונתם לגייס כסף; בשלב החשיפה הראשונית של הגולשים לחברה המגייסת באתר, ייחשפו הגולשים למידע כללי בלבד בנוגע לחברה המגייסת. אף בשלב הרישום לאתר ובכל שלב מאוחר יותר, במסגרת קבלת המידע בנוגע לחברה המגייסת ופעילותה, לא יוצג מחיר המניה הנמכרת (או שווי החברה הסופי); קבלת הצעות ממשקיעים להשקעה בחברה מגייסת תהיה מוגבלת במגבלות שונות, כגון סכום מינימאלי למציע, אחוז החזקה מקסימאלי בהון מניות החברה למציע, שווי מינימאלי, סכום השקעה מקסימאלי וכו'; ההצעה תתגבש וייקבע מחיר המניה הסופי, שווי החברה הסופי וסכום ההשקעה הסופי, רק כאשר תוגשנה הצעות לרכישת מניות בחברה המגייסת; בסופו של הליך הגיוס, ניירות הערך של החברה המגייסת ייועדו לעד 35 משקיעים, אשר ייבחרו בהליך קבוע מראש.

הרשות התבקשה לתת עמדתה בשאלה האם הצעת ניירות ערך דרך אתר האינטרנט האמור, במתכונת המיועדת המפורטת לעיל, נופלת לגדר החריגים לחובת פרסום תשקיף הקבועים בסעיפים 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ("החוק") (הצעה או מכירה למשקיעים שמספרם אינו עולה על מספר שייקבע בתקנות, כאשר לפי התקנות מדובר בעד 35 משקיעים, בכפוף לתנאים הקבועים בסעיף הנ"ל) ו- 15א(א)(4) לחוק (פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך למציעים שמספרם אינו עולה על המספר הקבוע בתקנות, כמפורט לעיל, שייבחרו בהליך שיקבע המפרסם, או למשקיעים מתוחכמים המפורטים בתוספת הראשונה לחוק).

רקע
סעיף 15 לחוק קובע את הכלל הבסיסי לפיו, לא ניתן לעשות הצעה לציבור או מכירה לציבור, אלא על-פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו.

בשנת 2000 נכנס לתוקפו תיקון 20 לחוק, אשר סייג את החובה הכללית לפרסום תשקיף, בעיקר על רקע שיקולי עלות מול תועלת. תיקון 20 קבע רשימה של פעולות, אשר לא ייחשבו כהצעה או מכירה לציבור, וכן הגדיר רשימת הצעות שלא יחייבו פרסום תשקיף. סייגים אלה לחובת פרסום תשקיף עוגנו בסעיפים 15א ו-15ב לחוק. 

תמצית עיקרי עמדת סגל הרשות בסוגיה (ההדגשות אינן במקור):
  • בנסיבות המקרה, המתכונת המיועדת אינה נופלת לגדר החריג של ״פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך״ (סעיף 15א(א)(4) לחוק), וזאת מאחר שכל הליך ההצעה, למעט מכירת המניות בסופו, נעשה למספר לא מוגבל של משקיעים.
  • יש לפרש את סעיף 15א(א)(4) לחוק לפי תכליתו, ובאופן שלא יאיין את הכלל לפיו אסורה הצעה, ולא רק מכירה, ליותר מ- 35 ניצעים. כלומר, אין לפרש את סעיף 15א(א)(4) לחוק באופן שיאפשר הצעה ליותר מ-35 משקיעים כל עוד מכירת ניירות הערך מוגבלת למספר זה של משקיעים. פרשנות כאמור אינה מתיישבת עם לשונו של החוק, עם כוונת המחוקק ועם תכלית החוק להגן על ציבור המשקיעים.
  • ״פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך״ הינו פרסום כללי שמטרתו איתור קבוצת משקיעים פוטנציאליים מצומצמת, אשר ניתן יהיה להציע לה ניירות ערך תחת מגבלות הדין.
  • תנאי הכרחי הוא שאחרי הפרסום הכללי יתבצע הליך נוסף, כפי שיגדיר המפרסם מול קבוצת המשקיעים המצומצמת, שבמסגרתו ייקבעו תנאי ההנפקה.
  • במסגרת "פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך", צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים אלה:
  1. הפרסום לא יכלול מידע מפורט בנוגע לתנאי ניירות הערך ומחירם;
  2. הפרסום לא יכלול פניה לציבור להציע הצעות לרכוש את ניירות הערך במחיר ובתנאים כפי שיוגדרו על ידי המשקיעים הפוטנציאליים.
    בנוסף, על המפרסם להגדיר, כבר במסגרת הפרסום, את ההליך במסגרתו ייבחרו המציעים.
  • כאשר פרסום בדבר כוונה למכור ניירות ערך נעשה במסגרת אתר אינטרנט יש לוודא כי:
  1. הוא אינו מסוים מספיק על מנת להוות בסיס לקיבול או בסיס לקבלת הצעות, וכן
  2. לפירוט המידע המסוים, אשר יכול להוות בסיס לקבלת הצעות, יחשפו 35 מציעים בלבד.
לקישור לנוסח המלא של עמדת הרשות, לחץ כאן.

* עורך דין, משרד ברנע ושות'

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת משפטית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.

אין תגובות: