ביום 6 בנובמבר 2013 ניתנה החלטה על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בת"א (כ' השופטת רות רונן) בתנ"ג 49615-04-13.
ההליך הינו בקשה לאישור תביעה נגזרת בין היתר נגד דירקטורים בחברה ("החברה"), בטענה כי חלוקת דיבידנד שאושרה על ידם בחודש נובמבר 2011 ("החלוקה") היתה חלוקה אסורה, מאחר שלא עמדה ב"מבחן הרווח".
סעיפי החוק הרלוונטיים
מבחני החלוקה
סעיף 302(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") קובע כי חברה רשאית לבצע חלוקה מתוך רווחיה (להלן - מבחן הרווח), ובלבד שלא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מן החברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות, בהגיע מועד קיומן (להלן - מבחן יכולת הפרעון).
"רווחים", לעניין מבחן הרווח, מוגדרים בסעיף 302(ב) לחוק החברות באופן הבא: יתרת עודפים או עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות, לפי הגבוה מבין השניים, והכל על פי הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים, המבוקרים או הסקורים, שערכה החברה, תוך הפחתת חלוקות קודמות אם לא הופחתו כבר מן העודפים, ובלבד שהמועד שלגביו נערכו הדוחות אינו מוקדם ביותר משישה חודשים ממועד החלוקה.
"עודפים" מוגדרים כסכומים הכלולים בהון העצמי של חברה ושמקורם ברווח הנקי שלה כפי שנקבע לפי כללי חשבונאות מקובלים, וכן סכומים אחרים הכלולים בהון העצמי לפי כללי חשבונאות מקובלים ושאינם הון מניות או פרמיה, שהשר קבע שיראו אותם כעודפים.
סעיף 303(א) לחוק החברות קובע כי ביהמ"ש רשאי, לבקשת חברה, לאשר לה לבצע חלוקה שלא מקיימת את מבחן הרווח, ובלבד ששוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון.
חלוקה אסורה
סעיף 301(ב) לחוק החברות קובע כי חלוקה בניגוד להוראות הפרק הרלוונטי בחוק החברות היא חלוקה אסורה.
אחריות דירקטורים לחלוקה אסורה
סעיף 311 לחוק החברות קובע כי אם בוצעה בחברה חלוקה אסורה, יראו כל מי שהיה דירקטור במועד החלוקה כמי שהפר בכך את חובת הזהירות או חובת האמונים שלו, לפי העניין, לחברה, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה: (1) שהתנגד לחלוקה האסורה ונקט את כל האמצעים הסבירים כדי למנעה; (2) שהסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע שאלולא היה מטעה היתה החלוקה מותרת; (3) שבנסיבות הענין, לא ידע ולא היה עליו לדעת על החלוקה.
העובדות הרלוונטיות להחלטה
דירקטוריון החברה אישר את החלוקה על בסיס הדוחות הכספיים של החברה לרבעון השני של שנת 2011, לפיהם עמדה החברה במבחן הרווח. לאחר פרסום דוחות הרבעון השני, חל שינוי במצב החברה, עקב ירידת ערך שנגרמה בשווי ניירות ערך בבעלות חברה נכדה של החברה ("השינוי"). הדירקטורים ידעו על השינוי במועד בו אישרו את החלוקה, וידעו שישנה אפשרות ממשית שהשינוי ישפיע על רווחיות החברה, באופן שבדוחות הכספיים שהיו אמורים להתפרסם שבועיים לאחר מכן, החברה לא תעמוד במבחן הרווח (במועד ההחלטה על החלוקה, החברה העריכה כי בדוחות הכספיים לרבעון השלישי של שנת 2011, אשר היו עתידים להתפרסם לאחר מועד החלוקה, תהיה יתרת עודפיה (כהגדרתם בחוק) שלילית).
המבקש טען, בין היתר, כי במועד בו אישר דירקטוריון החברה את החלוקה, לא התקיים בחברה "מבחן הרווח" (לטענתו, ביישום מבחן הרווח, היה על הדירקטוריון להתחשב במידע שהיה ידוע לו במועד קבלת ההחלטה, ביחס למצבה החשבונאי של החברה נכון לאותו מועד). לכן, לטענתו, היה על החברה לקבל את אישור ביהמ"ש לחלוקה כתנאי לביצועה, ומשאישור זה לא ניתן, החלוקה היא חלוקה אסורה.
המשיבים טענו, בין היתר, כי הם פעלו בהתאם להוראות החוק, כאשר הדוחות הכספיים עליהם הם הסתמכו לצורך בחינת השאלה האם החברה עמדה במבחן הרווח, היו הדוחות שנקבעו בחוק לעניין זה. לטענתם, שינוי הנסיבות מאז שנערכו דוחות אלה ועד למועד החלוקה, צריך היה להילקח בחשבון על ידי דירקטוריון החברה רק בשקילת השאלה האם החברה עמדה במבחן יכולת הפירעון (מבחן שעמידת החברה בו לא עמדה לדיון במסגרת ההליך הנדון). בנוסף נטען, כי יש לדחות את בקשת האישור, משום שבקבלת החלטתם, לפיה החברה עמדה במבחן הרווח, הסתמכו המשיבים על חוות דעת משפטית.
השאלה שעמדה במוקד ההחלטה הינה: האם בנסיבות הנ"ל, היו הדירקטורים רשאים לראות את החברה כמי שעמדה במבחן הרווח, ולאשר את החלוקה?
להלן תמצית עיקרי הכרעת ביהמ"ש בשאלה הנ"ל (ההדגשות אינן במקור):
- במקרה הנוכחי, השינוי היה, במועד קבלת החלטת החלוקה, אירוע שקרה בעבר. אמנם, הדוחות הכספיים של החברה שהביאו אירוע זה בחשבון טרם פורסמו במועד קבלת ההחלטה על החלוקה. אולם, כאמור, מדובר באירוע שקרה בעבר, וההתייחסות אליו לא חייבה את הדירקטוריון לעסוק בהערכות וספקולציות לגבי העתיד.
- פרשנות תכליתית של הוראת סעיף 302 לחוק החברות למונח "רווחים" צריכה לקחת בחשבון את המידע העדכני שיש לחברי הדירקטוריון ביחס לאירועי העבר, מידע שהדירקטוריון מודע לכך שישליך על הדוחות הכספיים של החברה שעתידים להתפרסם בסמוך לאחר החלוקה.
- ההחלטה מתייחסת לאירועים שאירעו בעבר, ולמצב בו ידוע כי כתוצאה מאירועי העבר, מצבה החשבונאי של החברה נכון למועד קבלת ההחלטה הינו שונה באופן מהותי מזה שהיה כאשר פורסמו הדוחות.
- המחוקק ביקש להנהיג קריטריון בהיר. לכן, רק במקרים בהם הדירקטוריון יודע בפועל על השינוי בנסיבות, ועל ההשלכה של השינוי הזה על הדוחות הכספיים של החברה, לא יוכל הדירקטוריון להסתמך על הדוחות הקודמים.
- רק במקרים חריגים מאד ניתן יהיה להחיל את האמור לעיל. הכלל צריך להיוותר בעינו, לפיו מבחן הרווח הוא מבחן טכני, שלצורך יישומו די בתוצאה של הדוחות הכספיים המותאמים האחרונים שפרסמה החברה. מעבר להם, אין בדרך כלל חובה על הדירקטוריון לערוך כל בדיקה נוספת או לבצע הערכה עתידית ביחס לשאלה האם ניתן לצפות כי החברה תעמוד במבחן הרווח גם בדוחות הבאים שהחברה תערוך.
- החריג צריך להביא בחשבון מספר עניינים:
- ראשית, האם חל שינוי במצב החברה מאז פורסמו הדוחות האחרונים שלה?
- שנית, האם הדירקטוריון מודע בפועל לנסיבות שמשנות את מצב הדברים לעומת המצב שהיה קיים במועד פרסומם של הדוחות המותאמים האחרונים של החברה?
- בנוסף, יש לבחון האם שינוי הנסיבות מאז פרסום הדוחות האחרונים הוא מהותי, קרי שינוי שיש "אפשרות ממשית" שישפיע מבחינה חשבונאית על רווחיות החברה, באופן שבדוחות הכספיים העתידיים של החברה, החברה לא תעמוד במבחן הרווח. ויודגש - שינוי שאין בו כדי להשפיע על הדוחות, אינו צריך להילקח בחשבון במסגרת מבחן הרווח.
- באותם מקרים (ורק בהם), כאשר חל שינוי (בעבר, לפני קבלת ההחלטה על החלוקה), שהוא מהותי ועתיד ברמה גבוהה מאוד של סבירות להביא לכך שהחברה לא תוסיף עוד לעמוד במבחן הרווח בדוחות הכספיים הבאים שלה, וכאשר הדירקטוריון מודע בפועל לשינוי הזה ולהשלכותיו, לא ניתן עוד לקבוע כי החברה עמדה במבחן הרווח (או כי הסתמכות הדירקטוריון על העמידה הלכאורית של החברה במבחן זה נעשתה בתום-לב). הדירקטוריון אינו רשאי בנסיבות כאלה "לעצום את עיניו", להתעלם מהנסיבות החדשות - שהוא מודע להן, ולהיתלות בדוחות הקודמים של החברה, שהוא יודע בפועל שהאמור בהם כבר אינו משקף את מצב החברה מבחינה חשבונאית במועד בו הוא מקבל את החלטתו.
- ויודגש - הדירקטוריון אינו חייב, לדעת ביהמ"ש, לבצע חקירות ודרישות בדוחות הכספיים של החברה. אם לא ידוע לו על שינוי בנסיבות שיש בו כדי להשליך על הדוחות, הוא יכול להניח כי הדוחות האחרונים שפורסמו משקפים עדיין את מצב החברה, כך שאם החברה עמדה במבחן הרווח על פיהם, היא עדיין עומדת בו. יתרה מזאת - אף אם הדירקטוריון מודע לשינוי נסיבות מאז הדוחות האחרונים, אך מעריך בתום-לב כי מדובר בשינוי שאין בו כדי להשליך על מצב החברה ועל הדוחות הכספיים שעתידים להתפרסם, כלומר להערכתו החברה עומדת במבחן הרווח גם לאור הנסיבות החדשות - די בכך.
ביהמ"ש אישר את הגשת התביעה כתביעה נגזרת.
לנוסח המלא של ההחלטה, לחץ כאן.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי, ואינו מתייחס לכל הנושאים וההיבטים הנדונים בו, ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה