יום רביעי, 30 באוקטובר 2013

חובת אמונים של נושא משרה - אימתי נחשבת עסקה כ"הזדמנות עסקית" של החברה?

ביום 21 באוקטובר 2013 ניתנה החלטה על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (כב' השופטת קרת-מאיר) בתנ"ג 20136-09-12.

ההליך הינו בקשה לאשר הגשת תביעה נגזרת נגד בעלי השליטה בחברה ציבורית ("החברה") (המכהנים גם כמנכ"ל החברה וכיו"ר דירקטוריון החברה) ("המשיבים").
 
הבקשה מתייחסת לעסקת מקרקעין אשר בוצעה על ידי המשיבים. לנוכח התחייבותם למתן זכות סירוב ראשונה לחברה ביחס לעסקאות נדל"ן חדשות שיוצעו להם בישראל, הוצעה העסקה תחילה לחברה. החברה החליטה לדחות את ההצעה, בין היתר, מן הטעמים שאין לחברה את תזרים המזומנים הדרוש לרכישת הקרקע וכי ההצעה אינה תואמת את צביון הפעילות של החברה. משדחתה החברה את העסקה המוצעת, ביצעו המשיבים את העסקה באופן פרטי.

המבקש (בעל מניות מיעוט בחברה) טען, בין היתר, כי המשיבים הפרו את חובת האמונים המוטלת עליהם ופעלו שלא בתום לב ולא לטובת החברה, תוך שהם מנצלים הזדמנות עסקית של החברה*.

החברה טענה, בין היתר, כי העסקה אינה יכולה להיחשב כהזדמנות עסקית של החברה, כיוון שלא היתה לה יכולת פיננסית לעמוד בתנאיה.

במסגרת ההחלטה דן בית המשפט, בין היתר, בשאלה אימתי נחשבת עסקה כ"הזדמנות עסקית של החברה"? להלן אציג את תמצית עיקרי החלטת בית המשפט בסוגיה זו.

בית המשפט דחה את הטענה, לפיה בהיעדר יכולת פיננסית של החברה לבצע את העסקה, אין העסקה נחשבת הזדמנות עסקית. לעמדת בית המשפט, העקרון של איסור ניצול הזדמנות עסקית חל מבלי להתחשב בנבצרות כלשהי של החברה מלבצע את העסקה

דירקטור או נושא משרה החבים חובת אמון לחברה, חייבים להשיב לחברה רווח שנוצר כתוצאה מניצול ההזדמנות העסקית, אלא אם החברה קיבלה החלטה עצמאית הדוחה את ההזדמנות העסקית, וזאת על יסוד ידיעה מלאה של הפרטים הרלוונטיים של העסקה, ולאחר גילוי מלא מצידו של מי שחב כלפיה חובת אמון.

לעמדת בית המשפט, יש להחיל הגדרה רחבה באשר לקיומה של הזדמנות עסקית. די בהיות העסקה קרובה במהותה לעסקי החברה הנדונה, כדי להוות הזדמנות עסקית שעל נושא המשרה להימנע מניצולה, ללא קשר לשאלת יכולתה או אי יכולתה של החברה לבצע את העסקה.

בית המשפט סבור כי אין כל מקום להותיר את ההחלטה בדבר יכולתה של החברה לממש את ההזדמנות העסקית בידי נושא המשרה שמבקש לנצלה. שיקול הדעת העסקי בענין זה נתון לחברה בלבד, על יסוד מידע מלא שיימסר לה על ידי נושא המשרה באשר לעסקה.

על האפשרות לאשר או לדחות את ההזדמנות העסקית המוצעת לחברה חלות הוראות סעיף 255 לחוק החברות, לפיהן החברה רשאית לאשר מראש פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 254(א) לחוק החברות בתנאים הקבועים בסעיף - תום לב, הפעולה אינה פוגעת באינטרס החברה, ועל יסוד גילוי שקדם להחלטה לאשר את הפעולה.

האם המשיבים מילאו את חובת הגילוי המוטלת עליהם? על פי ההחלטה, לאור קיומו של עניין אישי בעסקה, היה על המשיבים לגלות לועדת הביקורת ולדירקטוריון את כל העובדות הרלוונטיות לעסקה. חובת הגילוי חלה על המשיבים באופן מוחלט, ללא קשר להשקפתם או שיקול דעתם בדבר יכולתה או אי יכולתה של החברה לבצע את העסקה. בית המשפט סבר כי בשלב זה של הדיון (שלב אישור התביעה כנגזרת), קיימת תשתית ראייתית לכאורית לכך שהמשיבים לא מילאו את חובת הגילוי המוטלת עליהם, וכי ההחלטה אשר התקבלה על ידי הדירקטוריון התבססה על מידע חלקי.

בית המשפט קבע כי קמה עילת תביעה לכאורה נגד המשיבים בגין הפרת חובות נאמנות כלפי החברה תוך ניצול הזדמנות עסקית.

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
 

----------------------------------------------
סעיף 254 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") קובע, בין היתר, כי נושא משרה חב חובת אמונים לחברה, ינהג בתום לב ויפעל לטובתה, ובכלל זה יימנע מניצול הזדמנות עסקית של החברה במטרה להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר.

אין תגובות: