יום רביעי, 23 באוקטובר 2013

האם מידע אודות כוונות רכישה של רוכש מניות מהווה מידע פנים?

ביום 3 באוקטובר 2013 ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) בתנ"ג 32489-02-12 אלטמן ואח' נ' אורמת תעשיות בע"מ ואח'.
 
פסק הדין דן בבקשה לאישור תביעה נגזרת, שהגיש בעל מניות בחברה ציבורית ("החברה") נגד שתי חברות שרכשו את מניות החברה ("החברות הרוכשות"). מפסק הדין עולה כי החברות הרוכשות קיבלו החלטה להגדיל החזקות בחברה עד 20%, ורכשו, בשלבים, 18.31% ממניות החברה בהשקעה כוללת של כ- 1.1 מיליארד ש"ח.
 
לטענת המבקש (התובע), המידע אודות כוונות הרכישה של החברות הרוכשות היה "מידע פנים", אותו היה עליהן לגלות לציבור או להימנע מלעשות בו שימוש. המבקש טען, בין היתר, כי החברות הרוכשות הפיקו רווח ממידע הפנים לכאורה, שכן במועד בו הציבור צבר די מידע על כוונותיהן של החברות הרוכשות, שער המניה עלה.
 
תביעת המבקש מבוססת על הוראת סעיף 52ח לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, לפיה רווח הנובע לאדם מעסקה שעשה הוא או אחר תוך שימוש במידע פנים, רשאית החברה שבנייר הערך שלה נעשתה העסקה לתבעו מאותו אדם. לעניין זה, רווח הוא סכום ההפרש בין מחיר נייר הערך שבו בוצעה העסקה לבין מחירו סמוך לאחר שמידע הפנים נודע לציבור.
 
להלן אציג את תמצית עיקרי הכרעת בית המשפט בחלק מהסוגיות שנדונו במסגרת פסק הדין:
 
האם המידע שהיה בידי החברות הרוכשות בדבר החלטת הרכישה בחברה היה "מידע פנים"?
"מידע פנים" מוגדר בסעיף 52א לחוק ניירות ערך כמידע על התפתחות בחברה, על שינוי במצבה, על התפתחות או שינוי צפויים, או מידע אחר על החברה, אשר אינו ידוע לציבור ואשר אילו נודע לציבור היה בו כדי לגרום שינוי משמעותי במחיר נייר הערך של החברה או במחיר נייר ערך אחר, שנייר הערך של חברה הוא נכס הבסיס שלו.

סעיף 52א לחוק ניירות ערך אינו קובע כי מידע פנים הוא רק מידע של החברה שמקורו בה, ואף אינו קובע להיפך.

לעמדת בית המשפט, מידע הוא "מידע פנים" רק אם הוא נכס של החברה ומקורו בה. כך, למשל, אדם שמודע לכך שהוא עצמו עתיד לייצר מוצר שיתחרה בהצלחה במוצר של החברה, או אדם שחקר את מוצרי החברה ומצא כי קיים בהם פגם שאינו ידוע לכלל הציבור; אם אותו אדם עושה שימוש במידע שיש לו, תוך מסחר בניירות ערך של החברה, הוא אינו נחשב, לדעת בית המשפט, כמי שעושה שימוש ב"מידע פנים". זאת, גם אם מדובר במידע שעשוי להשפיע באופן מהותי על שווי מניות החברה, וגם אם הוא אינו ידוע לציבור הרחב. מדובר במידע ששייך לבעל המידע, והוא רשאי לעשות בו שימוש תוך ביצוע עסקאות במניות החברה.

המבקש טען, בין היתר, כי החברות הרוכשות רכשו את מניות החברה כדי לבסס בה השפעה ניהולית מהותית (ולא למטרה של השקעה פסיבית). לעמדת בית המשפט, אף אם זה המצב, ואף אם היה בכוונה זו כדי להעלות את שוויה של החברה, אין בכך כדי להפוך את המידע אודות כוונה זו למידע פנים. מדובר במידע של החברות הרוכשות, שהן רשאיות להנות ממנו. לציבור המשקיעים אין ולא יכולה להיות ציפיה לכך שמידע כזה יתגלה לו. המידע אודות כוונת הרכישה של החברות הרוכשות את חבילת המניות בחברה, תהא כוונתן של החברות הרוכשות בהקשר זה אשר תהא, לא היה מידע פנים בהתאם למצב החוקי בדין הישראלי.

יוער כי, בפסק הדין צוין, בין היתר, כי אין מחלוקת בין הצדדים, כי כוונותיהן של החברות הרוכשות היו כוונות עצמאיות שלהן, והחברה או מי מטעמה לא ידעו אודות כוונות אלה ולא היו צד להן.

האם יש מקום כי בית המשפט יתערב בהחלטת דירקטוריון החברה שלא להגיש תביעה נגזרת (או שמא חל על ההחלטה כלל אי ההתערבות מכח דוקטרינת שיקול הדעת העסקי)?
ככלל, שיקול הדעת אם להגיש תביעה בשם חברה, הוא שיקול דעת המסור למנהליה.

כלל שיקול הדעת העסקי מבוסס בין היתר על ההנחה כי דירקטוריון החברה הוא גוף מתאים יותר מאשר בית המשפט לקבל החלטות עסקיות של החברה. אכן, כאשר מדובר בשאלה של הגשת תביעה בשם החברה, אין לדירקטוריון החברה עדיפות מובנית על פני בית המשפט בהערכת סיכויי התביעה - להיפך.
 
יחד עם זאת, סבור בית המשפט, כי גם כאשר מדובר בהחלטה של חברה אם להגיש תביעה אם לאו, יש מקום לתחולתו של כלל שיקול הדעת העסקי. כך, החלטה של חברה להגיש תביעה, היא החלטה שמביאה בחשבון את שאלת סיכויי התביעה, אולם היא לוקחת בחשבון גם שיקולים נוספים, כגון העלות הכספית של ניהול התביעה; המחיר של ניהול התביעה במשאבים של כוח אדם; ההשפעה האפשרית של ניהול התביעה על שמה של החברה ועל המוניטין שלה; ההשפעה של ניהול התביעה על קשריה של החברה עם הנתבעים הפוטנציאליים ועוד כהנה וכהנה שיקולים שאינם קשורים באופן ישיר בשאלת הסיכוי כי התביעה תתקבל. שיקולים אלה הם שיקולים שראוי ונכון שיישקלו על ידי דירקטוריון החברה.
 
לעמדת בית המשפט, בבוא בית המשפט לבחון את שיקול הדעת של הדירקטוריון בהחלטתו אם להיענות לדרישת המבקש להגיש תביעה, בית המשפט אינו נדרש להחליט האם הוא עצמו היה מקבל את התביעה לו הוא היה דן בה לגופה. לצורך בחינת סבירות החלטתו של הדירקטוריון, על בית המשפט לבחון את עילת התביעה בעיניהם של הדירקטוריון ושל יועציו המשפטיים, לפני שהיא הוגשה לבית המשפט. על בית המשפט לבחון האם - לאור הבסיס העובדתי והמשפטי של התביעה הפוטנציאלית - ניתן היה לקבוע כי סיכוייה של תביעה כזו להתקבל הם גבוהים אם לאו; והאם לאור סיכויי התביעה, סכום התביעה והסיכונים הכרוכים בהגשתה, היתה ההחלטה שלא להגיש את התביעה - החלטה שמצויה בתוך גדרי מתחם הסבירות.
 
בפסק הדין צוין כי חומר הראיות מעלה כי דירקטוריון החברה ערך בחינה יסודית של השאלה האם להיעתר לדרישת המבקש ולהגיש תביעה. הדירקטוריון קיבל חוות דעת משפטית מהיועצים המשפטיים של החברה, ואף קיבל את עמדת החברות הרוכשות שנתמכה בחוות דעת. הדירקטוריון החליט כי הענות לדרישת המבקש עלולה לגרור את החברה להתדיינות משפטית ארוכה ויקרה, אשר סיכויי הצלחתה נמוכים, ואשר כרוכה בהשקעת משאבים.
 
אם דירקטוריון של חברה מקבל החלטה על סמך נתונים שגויים או חסרים, יתכן כי אל לו לבית המשפט לאשר את החלטתו מכוח כלל שיקול הדעת העסקי. אולם, ההחלטה לא תאושר, רק אם בית המשפט יהיה סבור כי המידע שהיה חסר לדירקטוריון בעת קבלת החלטתו הוא מידע משמעותי די הצורך, כך שניתן להניח שלו הוא היה ידוע לדירקטוריון, היתה החלטתו ביחס לאפשרות להגיש תביעה - עשויה להשתנות. כאשר מתגלה שלדירקטוריון היה חסר מידע משמעותי ביחס לנושא ההחלטה, ואין מקום לחשש ביחס לניגוד עניינים בדירקטוריון, יתכן שיהיו מקרים בהם בית המשפט יחזיר את ההחלטה לידיו של הדירקטוריון, על מנת שזה יחזור ויחליט בה, תוך שהוא לוקח בחשבון את מכלול השיקולים הרלוונטיים הנוספים שלא היו ידועים לו בעת קבלת ההחלטה המקורית.
 
על פי פסק הדין, במקרה הנדון קיבל דירקטוריון החברה, בתום לב וללא שיקולים זרים, החלטה מיודעת ושקולה ביחס לאפשרות להגיש תביעה בשם החברה נגד החברות הרוכשות. אף שבית המשפט מוסמך להתערב בהחלטות הדירקטוריון גם במקרים כאלה, הרי רמת הביקורת שבית המשפט מפעיל על החלטות חברה במקרים כאלה היא רמה נמוכה. בית המשפט נמנע בדרך כלל מלהתערב בהחלטות ההנהלה, לפחות כל עוד הן אינן חורגות ממתחם הסבירות. 

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.
 
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
 

אין תגובות: