ביום 28 בינואר 2013, ניתנה החלטה על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת רות רונן) בתנ"ג 52117-02-12 בש ואח' נ' רסולי ואח'.
בהליך הנ"ל התעוררה השאלה הבאה: האם הסדר פשרה בין בעל השליטה בחברה ציבורית לבין בעל מניות מיעוט, במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעל מניות המיעוט בעניין תנאי כהונתו והעסקתו של בעל השליטה, ואשר לפיו בעל השליטה ישיב לחברה סכום מסוים כתנאי לסילוק התובענה, טעון אישור בית המשפט בלבד (מכח סעיף 202 לחוק החברות), או שמא, בהיותו עסקה בין החברה הציבורית לבין בעל השליטה בה בדבר תנאי כהונתו והעסקתו של בעל השליטה, טעון הסדר הפשרה - טרם אישורו על ידי בית המשפט - את אישור האורגנים המוסמכים בחברה לפי סעיף 275(א) לחוק החברות ("אישור משולש"), לרבות אישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד?
תמצית העובדות הרלוונטיות - בעל מניות מיעוט בחברה ציבורית הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעל השליטה בחברה, בטענה כי תשלומים ששילמה החברה לבעל השליטה בגין כהונתו בחברה, בין השנים 2005 עד 2011, נעשו לכאורה שלא כדין. לאחר הגשת הבקשה, ניהלו הצדדים משא ומתן ביניהם והגיעו להסכם פשרה, שהוגש לאישור בית המשפט. טרם אישור ההסכם, טענו בעלי מניות מיעוט אחרים בחברה, בין היתר, כי כאשר מדובר בהסכם פשרה המתייחס לתנאי העסקה של בעל שליטה בחברה, בית המשפט אינו מוסמך לאשרו מבלי שיובא תחילה ל"אישור משולש", כולל אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה ברוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהחלטה.
בית המשפט קבע כי אין להתנות את המשך הדיון בבקשה לאישור הסכם הפשרה בכך שהאסיפה הכללית של החברה תאשר את תנאי ההסכם, וזאת, בין היתר, מהנימוקים הבאים:
בהליך הנ"ל התעוררה השאלה הבאה: האם הסדר פשרה בין בעל השליטה בחברה ציבורית לבין בעל מניות מיעוט, במסגרת בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה על ידי בעל מניות המיעוט בעניין תנאי כהונתו והעסקתו של בעל השליטה, ואשר לפיו בעל השליטה ישיב לחברה סכום מסוים כתנאי לסילוק התובענה, טעון אישור בית המשפט בלבד (מכח סעיף 202 לחוק החברות), או שמא, בהיותו עסקה בין החברה הציבורית לבין בעל השליטה בה בדבר תנאי כהונתו והעסקתו של בעל השליטה, טעון הסדר הפשרה - טרם אישורו על ידי בית המשפט - את אישור האורגנים המוסמכים בחברה לפי סעיף 275(א) לחוק החברות ("אישור משולש"), לרבות אישור האסיפה הכללית ברוב מיוחד?
תמצית העובדות הרלוונטיות - בעל מניות מיעוט בחברה ציבורית הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בעל השליטה בחברה, בטענה כי תשלומים ששילמה החברה לבעל השליטה בגין כהונתו בחברה, בין השנים 2005 עד 2011, נעשו לכאורה שלא כדין. לאחר הגשת הבקשה, ניהלו הצדדים משא ומתן ביניהם והגיעו להסכם פשרה, שהוגש לאישור בית המשפט. טרם אישור ההסכם, טענו בעלי מניות מיעוט אחרים בחברה, בין היתר, כי כאשר מדובר בהסכם פשרה המתייחס לתנאי העסקה של בעל שליטה בחברה, בית המשפט אינו מוסמך לאשרו מבלי שיובא תחילה ל"אישור משולש", כולל אישור האסיפה הכללית של בעלי המניות בחברה ברוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בהחלטה.
בית המשפט קבע כי אין להתנות את המשך הדיון בבקשה לאישור הסכם הפשרה בכך שהאסיפה הכללית של החברה תאשר את תנאי ההסכם, וזאת, בין היתר, מהנימוקים הבאים:
- במקרה הנדון, העסקה הטעונה אישור איננה הסכם שכר בין החברה לבין בעל השליטה. מדובר בעסקה של פשרה בתביעה נגזרת. במסגרת "עסקה" כזו, השיקולים שהצדדים צריכים לשקול אותם אינם רק גובהו של השכר הראוי שהיה על החברה לשלם לבעל השליטה, אלא גם שיקולים שונים הקשורים בסיכויים ובסיכונים הקשורים בניהול התביעה.
- בנותנו לבעל מניות בודד - התובע הנגזר - את האישור לנהל תביעה בשמה של החברה ובמקומה, וחרף התנגדותם של האורגנים המוסמכים בה, מקנה בית המשפט לתובע סמכות חריגה ויוצאת דופן, הכרוכה באחריות משמעותית - התובע הנגזר הוא זה שצריך לקבל את כל ההחלטות באשר לאופן ניהול התביעה. הדעת נותנת כי אחת הסמכויות שיוקנו לתובע הנגזר תהיה גם הסמכות להגיע עם הצד שכנגד להסכמה במסגרת פשרה.
- אין הכרח פרשני לקבוע כי החברה באמצעות התובע הנגזר אינה יכולה להביא הסכם פשרה בתביעה נגזרת לאישור בית המשפט בלא שהסכם זה אושר על ידי הגופים הרלוונטיים בחברה. אם בית המשפט "נותן אמון" בתובע הנגזר, אשר "הפיח רוח חיים" בזכות התביעה של החברה, הוא יכול לעשות זאת הן לצורך ניהול התביעה, והן בהתייחס לאפשרות כי התביעה תסתיים בהסכמה, במסגרת הסכם פשרה.
- אין זה מן הנמנע כי בית המשפט רשאי, באותם מקרים בהם הוא מוצא לנכון לעשות זאת, להעביר את הסכם הפשרה להכרעת האסיפה הכללית של החברה. בית המשפט אף רשאי לבחון את עמדותיהם של בעלי מניות המיעוט, ולבדוק האם הסכם הפשרה היה מאושר לו הוא היה מובא בפני האסיפה הכללית. זהו שיקול שבית המשפט רשאי להביאו בחשבון במסגרת מכלול השיקולים בהתייחס להסכם הפשרה המוצע. יחד עם זאת, אישור האסיפה הכללית אינו תנאי הכרחי לאישור הסכם הפשרה על ידי בית המשפט.
לקישור לנוסח המלא של פסק הדין לחץ כאן.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה