ביום 27 בדצמבר 2012, קיבל בית המשפט המחוזי מרכז (השופט עופר גרוסקופף) בקשה להכיר בתובענה כייצוגית במסגרת ת"צ 14144-05-09 הראל נהול קרנות בע"מ ואח' נ' לנדמארק גרופ בע"מ ("החברה") ואח' ("ההחלטה").
עניינה של התובענה הוא בטענות כי: התשקיף שפרסמה החברה, בחודש יולי 2007 ("התשקיף"), כלל מספר פרטים מטעים, כמשמעות מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ("החוק"), שיש להם השלכה מהותית, מבחינת המשקיע הסביר, על שווי נכסי המקרקעין, הנכסים היחידים שהיו בבעלות החברה בעת ההנפקה; כי המשיבים (החברה, נושאי המשרה והדירקטורים בה בעת ההנפקה, וחתמי ההנפקה) נושאים כלפי רוכשי ניירות הערך של החברה באחריות משפטית בגין פרסומים מטעים אלו; וכי נגרם לחברי הקבוצה נזק בעקבות פרסום הפרטים המטעים.
בהחלטה צוין, בין היתר, כי בתשקיף הוצג כי 49% מהזכויות בשתי חלקות מקרקעין בוירג'יניה ארה"ב ("נכסי המקרקעין") נמכרו לחברת בנייה אמריקאית, לפי שווי של 25 מיליון דולר. המבקשים טענו כי מדובר בתיאור מטעה, מאחר שבהסכם עם חברת הבניה נקבע כי העסקה תבוצע רק כשיושג מימון (ובלשון ההסכם - upon obtaining financing). מכך למדים המבקשים, כי מדובר בעסקה ריקה מתוכן, בניגוד למוצג בתשקיף. עוד צוין בהחלטה, כי בחודש מרץ 2009, פרסמה החברה דוח מיידי, בו מסרה כי חברת הבניה הודיעה לה שהיא אינה פעילה יותר, ולכן לא תוכל למלא את התחייבויותיה על פי ההסכם שנחתם עמה; בדוח הנ"ל צוין, בין היתר, כי הכספים מחברת הבניה היו אמורים להשתלם עם השגת מימון לפרויקט.
הוראות החוק הרלוונטיות
"פרט מטעה" מוגדר בסעיף 1 לחוק "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר".
עניינה של התובענה הוא בטענות כי: התשקיף שפרסמה החברה, בחודש יולי 2007 ("התשקיף"), כלל מספר פרטים מטעים, כמשמעות מונח זה בחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 ("החוק"), שיש להם השלכה מהותית, מבחינת המשקיע הסביר, על שווי נכסי המקרקעין, הנכסים היחידים שהיו בבעלות החברה בעת ההנפקה; כי המשיבים (החברה, נושאי המשרה והדירקטורים בה בעת ההנפקה, וחתמי ההנפקה) נושאים כלפי רוכשי ניירות הערך של החברה באחריות משפטית בגין פרסומים מטעים אלו; וכי נגרם לחברי הקבוצה נזק בעקבות פרסום הפרטים המטעים.
בהחלטה צוין, בין היתר, כי בתשקיף הוצג כי 49% מהזכויות בשתי חלקות מקרקעין בוירג'יניה ארה"ב ("נכסי המקרקעין") נמכרו לחברת בנייה אמריקאית, לפי שווי של 25 מיליון דולר. המבקשים טענו כי מדובר בתיאור מטעה, מאחר שבהסכם עם חברת הבניה נקבע כי העסקה תבוצע רק כשיושג מימון (ובלשון ההסכם - upon obtaining financing). מכך למדים המבקשים, כי מדובר בעסקה ריקה מתוכן, בניגוד למוצג בתשקיף. עוד צוין בהחלטה, כי בחודש מרץ 2009, פרסמה החברה דוח מיידי, בו מסרה כי חברת הבניה הודיעה לה שהיא אינה פעילה יותר, ולכן לא תוכל למלא את התחייבויותיה על פי ההסכם שנחתם עמה; בדוח הנ"ל צוין, בין היתר, כי הכספים מחברת הבניה היו אמורים להשתלם עם השגת מימון לפרויקט.
הוראות החוק הרלוונטיות
"פרט מטעה" מוגדר בסעיף 1 לחוק "לרבות דבר העלול להטעות משקיע סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות משקיע סביר".
סעיף 44א1 לחוק קובע, בין היתר, כי בטיוטת תשקיף, בתשקיף, בדוח, בהודעה, במסמך או במפרט הצעת רכש, המוגשים לפי החוק לרשות ניירות ערך, לא יהיה פרט מטעה.
האחריות בגין פרסומו של פרט מטעה בתשקיף קבועה בסעיף 31(א) לחוק, הקובע כי מי שחתם על תשקיף אחראי כלפי מי שרכש ניירות ערך על פי התשקיף, וכלפי מי שמכר או רכש ניירות ערך תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה בתשקיף פרט מטעה. האחריות האמורה חלה גם על מי שהיה, במועד בו אישר הדירקטוריון את הנוסח הסופי של התשקיף, דירקטור של המנפיק, המנהל הכללי שלו או בעל שליטה בו.
פרט מטעה
פרט מטעה
במסגרת ההחלטה, דן בית המשפט, בין היתר, בשאלה מהו "פרט מטעה" ובסוגיות נלוות, ולהלן אביא תמצית עיקרי קביעותיו בחלק מהסוגיות:
על מנת שפרט בתשקיף יחשב מטעה, יש להראות כי מדובר בפרט מהותי עבור המשקיע הסביר. ענין מסוים יחשב מהותי, אם יש סיכוי של ממש שמשקיע סביר יראה אותו כמשנה את "מכלול האינפורמציה" העומדת בפניו.
הפסיקה בישראל קבעה כי פרט מטעה עשוי להיות כל עניין אשר צריך היה להופיע בתשקיף, ותוכנו עשוי להשתנות ממקרה למקרה. המונח "פרט מטעה" יפורש לפי עיניו של המשקיע הסביר ולא דרך עיניו של מומחה.
אין די בכך שהעובדות שצריכות היו להופיע בתשקיף פורסמו במקום אחר, כדי לפטור את החברה מאזכורן בתשקיף.
הוכחתה של עילת תביעה אינה דורשת מהתובעים להראות כי הסתמכו בפועל על הפרט המטעה בעת רכישת ניירות הערך.
דיני ניירות הערך מבוססים על התפיסה לפיה הדרך המיטבית לקביעת שוויים של ניירות ערך היא באמצעות מסחר בהם בשוק תחרותי בתנאים של מידע מלא. הערכה כזו מייצרת שקלול של "הערכות סובייקטיביות" של הפועלים בשוק ההון, והיא מהווה אנטיתזה לשיטת הערכה הנסמכת על חווֹת דעת "אובייקטיביות" של מעריכי שווי למיניהם. הכללת פרט מטעה בתשקיף פוגעת ביכולת השוק להעריך נכונה את נייר הערך, ומהווה לפיכך מעשה המנוגד לתפיסת היסוד של הערכה באמצעות השוק.
המשיבים טענו כי לא הוכחה הטעיה ביחס לשווי נכסי המקרקעין
המשיבים טענו כי כתנאי סף לאישור הבקשה, היה על המבקשים להוכיח כי שווי נכסי המקרקעין במועד פרסום התשקיף היה נמוך מהשווי העולה מהתשקיף.
דיני ניירות הערך מבוססים על התפיסה לפיה הדרך המיטבית לקביעת שוויים של ניירות ערך היא באמצעות מסחר בהם בשוק תחרותי בתנאים של מידע מלא. הערכה כזו מייצרת שקלול של "הערכות סובייקטיביות" של הפועלים בשוק ההון, והיא מהווה אנטיתזה לשיטת הערכה הנסמכת על חווֹת דעת "אובייקטיביות" של מעריכי שווי למיניהם. הכללת פרט מטעה בתשקיף פוגעת ביכולת השוק להעריך נכונה את נייר הערך, ומהווה לפיכך מעשה המנוגד לתפיסת היסוד של הערכה באמצעות השוק.
המשיבים טענו כי לא הוכחה הטעיה ביחס לשווי נכסי המקרקעין
המשיבים טענו כי כתנאי סף לאישור הבקשה, היה על המבקשים להוכיח כי שווי נכסי המקרקעין במועד פרסום התשקיף היה נמוך מהשווי העולה מהתשקיף.
לטענת המשיבים, על מנת שניתן יהיה להלין על פגיעה במנגנון השוק, על הטוען להוכיח תחילה כי פגיעה זו הובילה גם לפערי הערכה על פי מנגנון הערכה "אוביקטיבית" שאינה נסמכת על מבחן השוק, אלא על ניסיונו המקצועי של מעריך שווי או שמאי.
בית המשפט דחה עמדה זו, בקובעו כי השאלה האם מידע מסוים מהווה "פרט מטעה בתשקיף" אינה נבחנת לפי הדרך בה מידע זה משפיע על הערכה "אוביקטיבית" של החברה או של נכסיה, אלא על פי האופן בו מידע זה משפיע על המשקיע הסביר. הקריטריון לביצוע הבחירה מהו המידע המשמעותי למשקיע סביר הוא רלוונטיות המידע למשקיע הסביר ולא חשיבות האינדיקציה בעיני מומחה זה או אחר.
בית המשפט לא קיבל את עמדת המשיבים, לפיה פרט מטעה בתשקיף הוא בהכרח פרט המביא לפער בין שווי החברה כפי שהוא משתקף בתשקיף לבין השווי הכלכלי האמיתי שלה. בית המשפט סבור כי המשקיע הסביר עשוי לתת דעתו למשתנים שונים, ואין הוא מוגבל בשיקוליו רק למדד הבוחן את שווי החברה. כתוצאה מכך, יתכנו מצבים בהם מידע משליך על החלטת המשקיע, אך לא על השווי של החברה (לדוגמה, מידע המצביע על כך שהסיכוי להצלחת הפעילות גבוה משסברו, ואולם היקף ההצלחה מתון מהמשוער, באופן שתוחלת הרווח הצפוי נותרת ללא שינוי). לפיכך, אין לדרוש מהטוען לקיומו של פרט מטעה בתשקיף כי יוכיח, בכל מקרה ומקרה, שקיים שוני בין שווי החברה על פי התשקיף לבין שוויה הלכה למעשה.
השאלה אותה יש לבחון היא האם החלטת ההשקעה של המשקיע הסביר, המתלבט לגבי רכישת או מכירת נייר ערך, היתה צפויה להשתנות, באופן מהותי, לוּ היה מתברר לוֹ, טרם קבלת ההחלטה, כי אינדיקציה מסוימת שהוצגה לו ביחס לנכסי החברה אינה נכונה. אם יוכח כי המשקיע הסביר היה עלול להימנע מלרכוש את נייר הערך, או, לחלופין, מסכים לרכוש אותו רק במחיר נמוך משמעותית, אילו אותה אינדיקציה לא היתה מופיעה בתשקיף, הרי שדי בכך לביסוס עילת התביעה. זאת, אף אם בדיעבד מוערך על ידי מומחים ששווי נכסי המקרקעין היה זהה לשווי הנטען בתשקיף המטעה לכאורה.
האם בהנחה שהתחייבות התשלום בעבור נכסי המקרקעין אכן היתה התחייבות מותנית בהשגת מימון (ולא התחייבות מוחלטת), היתה חובה לציין זאת בתשקיף, והאם ההימנעות מציון העובדה כי התשלום יבוצע רק בתנאי שיושג מימון מהווה פרסום פרט מטעה בתשקיף?
לעמדת בית המשפט, לאור האופן שבו פורש המונח "פרט מטעה" בפסיקה הישראלית, קיומו של תנאי מתלה לעסקה למכירת הנכסים המרכזיים, ולמעשה היחידים, של החברה, הוא פרט מהותי אשר צריך היה להיכלל בתשקיף.
האם בהנחה שהתחייבות התשלום בעבור נכסי המקרקעין אכן היתה התחייבות מותנית בהשגת מימון (ולא התחייבות מוחלטת), היתה חובה לציין זאת בתשקיף, והאם ההימנעות מציון העובדה כי התשלום יבוצע רק בתנאי שיושג מימון מהווה פרסום פרט מטעה בתשקיף?
לעמדת בית המשפט, לאור האופן שבו פורש המונח "פרט מטעה" בפסיקה הישראלית, קיומו של תנאי מתלה לעסקה למכירת הנכסים המרכזיים, ולמעשה היחידים, של החברה, הוא פרט מהותי אשר צריך היה להיכלל בתשקיף.
משקיע סביר השוקל להשקיע בחברה, יראה במכירת מחצית מהזכויות בנכסים העיקריים של החברה, הן עובדה מהותית לעניין מצב עסקי החברה והן אינדיקציה חזקה לשוויים של הנכסים, וממילא לשוויה של החברה. משקיע כזה ייחס להסכם המכר משמעות שונה, אם יתברר כי ההתקשרות למכירת מחצית מהזכויות בנכסי החברה איננה מוחלטת, אלא היא בגדר התחייבות מותנית, אשר התממשותה תלויה בהשגת מימון מלא לרכישה. אי ציון העובדה שמכירת הנכס תלויה בהשגת מימון, מהווה אפוא, לכאורה, הסתרה של מידע מהותי, אשר לוּ המשקיעים היו יודעים אודותיו, היה משנה באופן משמעותי את "מכלול האינפורמציה" שעל בסיסה התקבלה החלטת ההשקעה בחברה.
לאור העובדה שהשקעה בחברת נדל"ן אינה מבוססת על נתונים מדויקים, מתבקשת המסקנה כי הטעיה בנוגע לאינדיקציה מרכזית לשוויו של הנכס תהיה מהותית מאד עבור המשקיע הסביר, המתבסס על אינדיקציות אלו בכדי לקבל החלטת השקעה מושכלת.
בית המשפט מדגיש, עם זאת, כי המשיבים יוכלו להוכיח במסגרת ההליך העיקרי כי חובת התשלום של חברת הבניה האמריקאית הייתה התחייבות מוחלטת, ולא מותנית. ההכרעה הסופית בדבר פרשנות הסכם המכר צריכה להיקבע במסגרת הדיון בתובענה גופה, ולא בשלב הדיון בבקשה להכרה בתובענה כייצוגית.
האם החתמים יכולים להתגונן בטענה כי נקטו בכל האמצעים הנאותים על מנת להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף בכך שהסתמכו על אנשי מקצוע?
סעיף 33(1) לחוק קובע, בין היתר, כי האחריות לפי סעיף 31 לחוק (ראו לעיל) לא תחול על מי שהוכיח כי נקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה.
בית המשפט מדגיש, עם זאת, כי המשיבים יוכלו להוכיח במסגרת ההליך העיקרי כי חובת התשלום של חברת הבניה האמריקאית הייתה התחייבות מוחלטת, ולא מותנית. ההכרעה הסופית בדבר פרשנות הסכם המכר צריכה להיקבע במסגרת הדיון בתובענה גופה, ולא בשלב הדיון בבקשה להכרה בתובענה כייצוגית.
האם החתמים יכולים להתגונן בטענה כי נקטו בכל האמצעים הנאותים על מנת להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף בכך שהסתמכו על אנשי מקצוע?
סעיף 33(1) לחוק קובע, בין היתר, כי האחריות לפי סעיף 31 לחוק (ראו לעיל) לא תחול על מי שהוכיח כי נקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף וכי האמין בתום לב שאכן אין בו פרט כזה.
החתמים טענו, בין היתר, כי: אף אם יקבע שהתשקיף כלל פרטים מטעים, לא ניתן להטיל עליהם אחריות בגין פרטים אלה, לאור ההגנות הקבועות בחוק; החתמים נקטו בכל האמצעים הנאותים על מנת להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף; חתם לא יישא באחריות ל"פרטים מטעים" שאינם בתחום מומחיותו; מקובל כי חתם ייעזר לקראת הנפקה בשירותיהם המקצועיים של עורכי דין ורואי חשבון; והתקבלו אישורים בכתב ("מכתבי נוחות"), מכל מבצעי הבדיקות, לפיהם הבדיקות נערכו כראוי ולא נמצאו בתשקיף פרטים מטעים.
לעמדת רשות ניירות ערך, לא ניתן לקבל את עמדת החתמים ממנה עולה, כי כל שעליהם לעשות על מנת לצאת ידי חובה בקשר לאחריותם לפרטים מטעים בתשקיף, הוא לשכור בעלי מקצוע ראויים שיעשו עבורם את בדיקות הנאותות. קבלת עמדה זו תהפוך את האחריות המוטלת על החתמים לאות מתה, ותפגע משמעותית בשוק ההון.
בית המשפט סבר אף הוא כי עמדה, לפיה חתם, או חותם אחר על תשקיף (כמו, לדוגמה, דירקטור) יהיה פטור מאחריות בשל עצם מעורבותם של אנשי מקצוע ראויים בהליך ההנפקה, אינה יכולה להתקבל. החוק קובע כי מי שנושא באחריות כלפי ציבור המשקיעים לקיומו של פרט מטעה בתשקיף הם הגורמים המנויים בסעיף 31 לחוק. מומחים המעורבים בהליך ההנפקה (ובכללם עורכי דין) אינם נושאים אחריות מכוח סעיף זה (בהנחה שלא חתמו על התשקיף), אלא רק מכוח סעיף 32 לחוק*. מכאן עולה, שאם די במעורבות אנשי מקצוע ראויים בהנפקה כדי לפטור את הנושאים באחריות מכוח חתימה על התשקיף, הרי שבמקרה של רשלנות אנשי המקצוע, עלול ציבור המשקיעים לצאת קרח מכאן ומכאן: את החתומים על התשקיף לא יוכל לתבוע, מאחר שתעמוד להם ההגנה שבסעיף 33(1) לחוק, ואת אנשי המקצוע לא יוכל לתבוע, מאחר שלא הסכימו להכללה או אזכור בתשקיף של חוות הדעת, הדו"ח, הסקירה או האישור שנתנו.
לעמדת בית המשפט, ראוי להכיר בהגנה של החותם על התשקיף מכח סעיף 33(1) לחוק, בשל הסתמכות על איש מקצוע, רק אם יוכיח כי מתקיימים בו ביחס לעניין לגביו נטען שיש בתשקיף פרט מטעה, ארבעת אלה: (א) בחר בתום לב אנשי מקצוע ראויים לצורך בדיקת אותו עניין; (ב) אנשי המקצוע נתנו באותו עניין חוות דעת מקצועית שנכללה בהסכמתם בתשקיף, באופן המטיל עליהם אחריות לפי סעיף 32 לחוק; (ג) העניין שלגביו נטען לקיומו של פרט מטעה בתשקיף הוא נושא המצוי בתחום מומחיותו של איש המקצוע האמור; (ד) החותם האמין בתום לב באמור בחוות הדעת המקצועית.
בית המשפט סבר כי במקרה הנדון, עצם הפניה לבעלי מקצוע אינה משחררת את המשיבים מאחריות, ולכן מוטל הנטל על כתפיהם להראות כי הם בעצמם, או באמצעות אנשי המקצוע, נקטו "בכל האמצעים הנאותים" למנוע הימצאותו של פרט מטעה בתשקיף.
לקישור לנוסח המלא של ההחלטה - לחץ כאן.
-----------------------------------------------------------------
*סעיף 32 לחוק מטיל אחריות על מי שנתן חוות דעת, דו"ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בהם.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה