ריכוז ההקלות הרגולטוריות בשוק ההון הנשקלות על ידי הרשות

ביום 4 בספטמבר 2012, פורסמה ב"עניין חברתי" רשומה בנושא מתווה מוצע להקלות ברגולציה בשוק ההון, אשר רשות ניירות ערך פרסמה להערות הציבור (להלן קישור לרשומה הנ"ל).

 

הציבור הוזמן להעביר הערותיו למתווה ההקלות המוצע עד ליום 1 בדצמבר 2012.

 

ברשומה זו יוצגו עיקרי חלק מההקלות הנבחנות במסגרת המתווה המוצע:

 

הקלות בתחום ממשל תאגידי

א. מוצע לשקול פתרונות שיקלו על חברה ציבורית לאשר עסקאות שנועדו אך לזכות את החברה בנסיבות בהן בעל השליטה מעמיד סיוע לחברה והסיוע נדרש לה באופן מיידי (זאת, מעבר להקלות הקיימות כיום במסגרת תקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי ענין), התש"ס-2000). במסגרת זאת, ייבחנו ויוגדרו עסקאות מזכות, אשר ביחס אליהן מוצדק להחיל הקלות כאמור.

 

ב. מוצע לשקול תיקון הוראות הדין, כך שבעלי מניות המיעוט יוכלו לאשר המשך כהונתו של דירקטור חיצוני, גם במקרה בו תתגלה זיקה בין הדירקטור (או הגורמים הקשורים עמו) לבין החברה (או הגורמים הקשורים עמה), וזאת בשני מצבים: (1) זיקה זניחה שנוצרה לפני המינוי אך התגלתה לאחריו, ובלבד שאי הגילוי נבע מטעות בתום לב; (2) זיקה זניחה, גם אם אינה חד פעמית, שנוצרה במהלך כהונת הדירקטור החיצוני, ובלבד שהתקיימו כל התנאים הבאים: (א) הדירקטור החיצוני עצמו אינו צד לה; (ב) הדירקטור החיצוני או החברה לא ידעו ולא יכלו לדעת (באופן סביר) אודות הזיקה האמורה; (ג) אין לדירקטור החיצוני או לחברה שליטה על קיום הקשרים או סיומם.

 

ג. מוצע לשקול לשנות את תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000, באופן שיצמצם את ההבחנה, בכל הנוגע לגמול, בין דירקטורים חיצוניים ודירקטורים בלתי תלויים המכהנים בחברות דומות אך בעלות מבנה התאגדות שונה (לדוגמה, חברת החזקות הפועלת באמצעות חברות בנות לעומת חברה שפעילותה אינה מבוצעת באמצעות חברות בנות אלא באמצעות חטיבות או תחומים), וזאת מבלי לפגוע באי התלות שלהם.

 

ד. מוצע לקבוע כי במסגרת מדיניות התגמול (בהתאם להצעת חוק החברות (תיקון מס' 20)(תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב), התשע"ב-2012, להרחבה, ראה הקישור שלהלן), תהיה חברה רשאית לאמץ הסדר, לפיו שינויים לא מהותיים בתנאי כהונה והעסקה של נושאי משרה, אשר אינם דירקטורים או מנכ"ל, יהיו טעונים אישור מנכ"ל בלבד, מבלי שיהיה צורך להביאם לאישור ועדת הביקורת (ובעתיד - ועדת התגמול) או הדירקטוריון, ובלבד שגבולות השינוי הוגדרו במדיניות התגמול. אישור המנכ"ל יהיה כפוף לבחינה בדיעבד על ידי האורגנים הרלוונטיים.

הקלות בתחום הדוחות המידיים

א. מוצע לשקול לאפשר פרק זמן ארוך יותר לפרסום דוח מיידי, במקרים בהם נודע לתאגיד לראשונה על האירוע לאחר תום שעות המסחר בבורסה, ובלבד שבנסיבות העניין החברה לא יכלה לצפות את קרות האירוע. כן מוצע לבחון אם יש מקום לאפשר מועדי דיווח שונים לאירועים טעוני דיווח שונים. ההקלה תהיה כפופה לחריגים הבאים: (א) פרסום ברבים של המידע הרלוונטי; (ב) נסיבות בהן דחיית הפרסום עלולה להקנות לחברה יתרון בלתי סביר (לדוגמה, אם האירוע נשוא הדיווח התרחש סמוך לפני מועד פקיעת כתבי אופציה, פרסום תשקיף, הצעת רכש, הקצאה פרטית וכדומה).

ב. מוצע לשקול הקלה בעיתוי הדיווח על שינויים לא מהותיים בהחזקותיהם של בעלי עניין שהם, או גורמים קשורים אליהם, אינם בעלי השליטה או נושאי משרה בחברה (או בעלי זיקות רלוונטיות אחרות לחברה), ובלבד שיש בעל שליטה בחברה המחזיק מעל מחצית מכל אמצעי השליטה בה.

ג. מוצע לשקול לשנות את תקנה 36(ב) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומידיים), התש"ל-1970 ("תקנות הדוחות"), הנוגעת לזכות התאגיד לעכב פרסום של דוח מיידי, כך שלתאגיד תעמוד זכות עיכוב בכל הנוגע למשא ומתן (שטרם השתכלל להתקשרות כלשהי, בכתב או בעל-פה), מבלי להוכיח את קיומם של התנאים הקבועים כיום בתקנה, היינו מבלי להוכיח שהדיווח היה מרע את תנאי העסקה או מונע השלמתה. ההקלה תהיה כפופה לחריגים הבאים: (1) הזכות לעכב תפקע מקום בו פורסם ברבים מידע אודות המו"מ; (2) זכות העיכוב לא תעמוד מקום בו אי הפרסום עתיד להקנות לחברה יתרון בלתי סביר (ראה לעיל).

ד. מוצע לשקול לאפשר הפניה מדוח מיידי אחד לדוח מיידי אחר וכן מדוח מיידי לדוח רבעוני או שנתי או לתשקיף.

הקלות לחברות קטנות

א. נבחנת האפשרות לאמץ מודל, המגדיר חברה קטנה כחברה ששווי השוק שלה נמוך מ- 300 מיליון ש"ח וששווי החזקות הציבור בה נמוך מ- 50 מיליון ש"ח. 

ב. נבחנת האפשרות לאמץ מודל של רשימות מסחר נפרדות: רשימה רגילה, במסגרתה ייסחרו ניירות ערך של תאגידים הכפופים להוראות גילוי רגילות, ורשימה נפרדת, אשר ייסחרו בה רק ניירות ערך של חברות קטנות, אשר חלות עליהן חובות רגולטוריות מופחתות. חברות קטנות תהיינה רשאיות להחיל על עצמן את הוראות הגילוי הרגילות, ויוכלו להיסחר ברשימה הרגילה.

 

ג. נבחנת האפשרות כי מעבר ממתכונת הדיווח הנדרשת מכלל החברות למתכונת הדיווח שתידרש מחברות קטנות תהיה טעונה הסכמה של מחזיקי ניירות ערך בחברה. כן מוצע לבחון מהו הרוב שיידרש לאישור כאמור (רוב קולותיהם של מחזיקי ניירות הערך בחברה לסוגיהם, למעט בעלי השליטה בתאגיד, המשתתפים בהצבעה (סעיף 35לב לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, להלן: "חוק ניירות ערך"); הרוב הדרוש לאישור עסקה עם בעל שליטה (סעיף 275 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, להלן: "חוק החברות"); או הרוב הדרוש לצורך אישור הסדר או פשרה (סעיף 350 לחוק החברות)).

ד. מוצע לשקול לפטור חברות קטנות מהחובה לפרסם דוח של ההנהלה והדירקטוריון בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי (ISOX) ודוח של רואה החשבון המבקר הכולל את חוות דעתו בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי, כך שחברות קטנות יחויבו אך ורק בצירוף הצהרות מנהלים (הצהרות אישיות של המנכ"ל ושל נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים, המתייחסות, בין היתר, לנאותות ולשלמות המצגים בדוחות החברה, ולכך שבוצעה הערכה של אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי ועל הגילוי על ידי החתום על ההצהרה).

 

ה. מוצע לשקול - בכל הנוגע לחברות קטנות - להעלות את סף המהותיות לצירוף הערכות שווי לדוחות התקופתיים ל- 20%, ולבחון התאמות למבחני הצירוף הקבועים בתקנות הדוחות. 

 

ו. מוצע לשקול מתן פטור מיישום דרישות הגילוי בקשר עם סיכוני שוק הקבועות בתוספת השנייה לתקנות הדוחות ("דוח גלאי"), לחברות קטנות אשר החשיפה שלהן לסיכונים הנובעים מהחזקה במכשירים פיננסיים הינה נמוכה מסף מסויים שייקבע. במסגרת בחינה זו, תיבחן גם האפשרות להרחיב את הפטור לכלל החברות שאין להן חשיפה כאמור.

ז. מוצע לשקול מתן פטור מחובת הצירוף של דוחות חברה כלולה לדוחות הרבעוניים של חברות קטנות, אשר השקעתן בחברה הכלולה אינה מהווה רכיב משמעותי מעסקיהן.

ח. מוצע להרחיב את הפטור מחובת פרסום תשקיף להצעות "קטנות" לציבור, ולבחון מודל גיוס כספי ציבור בהיקפים קטנים על בסיס המודל האמריקאי החדש של crowd-funding (הקלות בגיוסים קטנים יחסית, הן בהיקף ההשקעה הכוללת (עד 1 מיליון דולר בשנה) והן בסכום ההשקעה לאדם).

ט. מוצע לפרסם הבהרות לעניין אפשרות הפנייה הפומבית לאיתור משקיעים "מתוחכמים" (משקיעים מהסוגים המנויים בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, שהצעת ניירות ערך להם אינה מחויבת בפרסום תשקיף), לרבות משקיעים "מתוחכמים" שהינם יחידים, מבלי שהפניה עצמה תחייב פרסום תשקיף.

הקלות בתחום הדוחות העיתיים (דוח תקופתי ודוח רבעוני)

א. מוצע לאמץ מודל גילוי ענפי המותאם לחברות החזקה, לפיו תידרש חברת החזקה להתמקד במתן מידע מנקודת המבט שלה (וכן לגבי פעילויות המבוצעות על ידי חברות מוחזקות שאינן תאגידים מדווחים). לעומת זאת, מידע בנוגע לעסקי החברות המוחזקות המדווחות ותוצאות פעילותן, יינתן בשים לב לעובדה שמדובר בתאגידים מדווחים.

 

ב. מוצע לשקול להוסיף הבהרות (מעבר להבהרות שכבר פורסמו בעניין), שתסייענה לחברות ביישום תכליתי ואיכותי של דרישות הגילוי הקבועות בתקנה 10(ב)(4) לתקנות הדוחות (הסברי הדירקטוריון ביחס לקשר בין התגמולים שניתנו לנושאי המשרה הבכירה ולבעלי הענין בחברה לבין תרומתו של כל אחד מהם לחברה במהלך תקופת הדוח, וציון כי התמורה לנושאי המשרה ולבעלי העניין בחברה הינה הוגנת וסבירה). 

 

ג. נבחנת אפשרות לבטל חלק מהוראות תקנות ניירות ערך (דוחות כספיים שנתיים), התש"ע-2010, שאין עוד הצדקה לקיומן לאחר כניסת תקני ה-IFRS לתוקף (להרחבה, ראה סעיף ג.5. למתווה ההקלות המוצע).

 

ד. נבחנת אפשרות לקבוע ספי מהותיות לפרסום דוח כספי נפרד של התאגיד ("דוח סולו"), באופן שמקום בו תוספת המידע הכספי סולו אינה מהותית, לא יידרש התאגיד לפרסם מידע זה. מעבר לכך, במסגרת פרויקט שיפור הדוחות, תיבחן האפשרות לבטל את חובת הצירוף של דוחות סולו לדוחות הרבעוניים, בכפוף לכך שיינתן גילוי מספק אודות סיכון הנזילות של התאגיד במסגרת "פרק המימון והנזילות".

 

ה. נבחנת האפשרות לקבוע כי תיקונים לדוח הדירקטוריון שאינם משליכים על הדוחות הכספיים, לא יחייבו אישור מחדש של הדוחות הכספיים.

 

ו. מוצע לבחון יצירת פלטפורמה אינטרנטית ("דף בית" לתאגיד), שתאפשר ריכוז מידע תאגידי עדכני, וצמצום הגילוי הניתן במסגרת הדוחות העיתיים.

הקלות בתחום התשקיפים

א. מוצע לבחון צמצום משמעותי של המידע הנדרש להיכלל בעטיפת התשקיף, כך שזו תכלול רק מידע תמציתי לגבי ההצעה והיבטים קריטיים נוספים.

 

ב. מוצע לבטל הצורך לתאר בתשקיף את שטר הנאמנות, המצורף לתשקיף או לדוח הצעת המדף (לפי המקרה) במסגרתו מוצעות לציבור אגרות חוב, למעט הוראות בשטר החורגות מגדר הרגיל.

 

ג. מוצע לשקול לאפשר תיאור של המידע בדבר הוראות התקנון של התאגיד, שיש לכלול בתשקיף בהתאם לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף-מבנה וצורה), התשכ"ט-1969, בדרך של הפניה להוראות התקנון הרלוונטיות. התיאור יידרש רק ביחס להוראות תקנוניות שיש הצדקה מיוחדת לתארן, כגון הוראות החורגות מגדר הרגיל או הוראות המתנות על הוראות דיספוזיטיביות בחוק החברות (היינו, הוראות הקובעות הסדר שונה מההסדר הקבוע בהוראות חוק החברות שניתן להתנות עליהן בתקנון).

 

ד. מוצע לפעול לביטול הדרישה לחתום מחדש על דוחות כספיים המצורפים לתשקיף. במקום זאת, יידרש צירוף דוח המפרט אירועים מהותיים שהתרחשו ממועד החתימה על הדוחות הכספיים ועד מועד התשקיף. כן נשקלת האפשרות לבטל את הדרישה לערוך דוחות דירקטוריון ביניים המצורפים לתשקיף במתכונת של דוח דירקטוריון שנתי, ולקבוע חובת צירוף דוחות דירקטוריון ביניים ערוכים במתכונת של דוח ביניים.

 

ה. נשקלת האפשרות לפעול לביטול הדרישה להכללת דוחות כספיים ביניים ערוכים במתכונת שנתית בתשקיפי הצעה ראשונה לציבור (IPO) ולהשוואת מתכונת עריכת הדוחות הכספיים לזו הקיימת בתשקיפים של תאגידים מדווחים. 

 

הקלות בתחום תשקיפי המדף

א. נשקלת האפשרות להאריך את התקופה, אשר במהלכה ניתן להציע ניירות ערך של תאגיד על פי תשקיף מדף, מ- 24 חודשים ל- 36 חודשים, באמצעות בקשת ארכה ל- 12 חודשים נוספים, שתיענה בחיוב בכפוף לעמידה במבחנים שייקבעו. 

 

ב. נשקלת האפשרות לבטל הצורך בתיאור ניירות הערך המוצעים בתשקיף המדף ולהעבירו לשלב דוח הצעת המדף. מוצע כי הצעה של ניירות ערך מהסוגים המפורטים להלן, במסגרת דוח הצעת מדף, לא תחייב תיקון תשקיף (וקבלת היתר רשות ניירות ערך לפרסומו): (1) הרחבת סדרה קיימת של אגרות חוב;   (2) הנפקה של מניות (שאינה הצעה ראשונה לציבור); ו- (3) הצעה של אגרות חוב סטנדרטיות (לפי נוסחים שיפורסמו). היה וניירות הערך המוצעים יחרגו מהאמור, יחייב הדבר קבלת היתר לפרסום תשקיף (לרבות בדרך של תיקון תשקיף קיים). בדיקת הרשות בהקשר זה תתמקד בתיאור ניירות הערך המוצעים (ולא בגילוי התשקיפי בכללותו), וסדרי הטיפול בתשקיפים יאפשרו קבלת היתר בלוח זמנים קצר. דוח הצעת המדף יפורסם מספר ימים קודם למכרז הציבורי, על מנת שתהיה לציבור שהות מספקת לבחנו. 

 

ג. נשקלת האפשרות לפעול לביטול החובה למנות נאמן, להתקשר בשטר נאמנות ולתאר את תנאי שטר הנאמנות בשלב פרסום תשקיף המדף. פעולות אלו תידרשנה רק בשלב פרסום דוח הצעת מדף הכוללת הנפקה של אגרות חוב. בנוסף, הרשות פועלת לקדם פרסומו של שטר נאמנות לדוגמה. אם המציע יעשה שימוש בשטר נאמנות סטנדרטי המבוסס על תנאי שטר הנאמנות לדוגמה, הדבר יקל על פרסומו לראשונה במסגרת דוח הצעת המדף, ללא צורך בתיקון תשקיף המדף וקבלת היתר הרשות.

 

ד. נשקלת האפשרות לפעול לביטול הצורך לכלול בדוח הצעת המדף את הדיווחים שהתאגיד פרסם ממועד פרסום תשקיף המדף. במקום זאת, מוצע לקבוע, כי כל דוח שהוגש ממועד תשקיף המדף ועד מועד דוח הצעת המדף, ייחשב חלק בלתי נפרד מדוח הצעת המדף (ובלבד שיינתן אישור מחדש לצירוף חוות דעת שנכללו בדוחות כאמור).

  

הקלות בסיום חובות דיווח של תאגידים מדווחים

מוצע לאמץ חלופות נוספות (מעבר לחלופות הקבועות כיום בתקנות הדוחות), שיאפשרו לתאגיד מדווח שניירות הערך שלו אינם רשומים עוד למסחר בבורסה, לסיים את חובות הדיווח שלו, כמפורט להלן: (א) תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים עוד למסחר בבורסה, ואשר מספר המחזיקים מהציבור בניירות ערך שלו אינו עולה על 35 מחזיקים, אלא אם מי מהמחזיקים הגיש לבית המשפט התנגדות; (ב) תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים עוד למסחר בבורסה, ואשר מספר המחזיקים מהציבור בניירות ערך שלו אינו עולה על 200 מחזיקים, אם התקבל אישורם של אסיפות המחזיקים בניירות הערך של התאגיד ואישורו של בית המשפט; (ג) תאגיד המצוי בהליך למימוש נכסים או בפירוק תחת פיקוח בית המשפט, בכפוף להתקיימותם של כל התנאים הבאים: (1) מונה לתאגיד בעל תפקיד על ידי בית המשפט; (2) התאגיד או בעל התפקיד הגישו לבית המשפט בקשה לסיים את חובות הדיווח; (3) בעל התפקיד או התאגיד הצהירו כי בכוונתם לפעול למימוש נכסי התאגיד (להבדיל מהבראתו); (4) אסיפות המחזיקים ובית המשפט אישרו את סיום חובות הדיווח; (ד) תאגיד שנתקיימו לגביו תנאים מסוימים, ובהם חלוף שנתיים ממועד מחיקת ניירות הערך שלו ממסחר בבורסה, אשר הרשות הודיעה לו על סיום חובות הדיווח שלו.

 

הקלות בנושא אכיפה מנהלית ועיצומים כספיים

א. רשות ניירות ערך שוקלת לפרסם עמדת סגל ביחס למאפייניה של הגנת "נמל מבטחים", שתוקנה לנושאי משרה ועובדים בתאגיד המבצעים עסקאות בניירות ערך של התאגיד, מפני תחולת איסור השימוש במידע פנים. הנחיצות בהגנה נובעת מכך שלאחר הוספת נדבך האכיפה המנהלית לחוק ניירות ערך, איש פנים המבצע עסקה בנייר ערך של החברה ייחשב כעושה שימוש במידע פנים, גם אם הוא עצמו אינו מחזיק במידע, אך המידע מצוי בחברה. בנוסף, היסוד הנפשי הנדרש הוא רשלנות, היינו ההפרה המנהלית חלה אף על מצבים בהם היה על איש הפנים לדעת כי מידע פנים מצוי בידו או בידי החברה.

ב. מוצע לתקן את הליך העיצום הכספי לפי פרק ח'3 לחוק ניירות ערך, בדרך של ביטול הסעיף האוסר על הפחתת סכום העיצום הכספי; ביטול תקנות ניירות ערך (הפחתה.של סכומי העיצום הכספי), התשע"א-2011; ותיקונה של התוספת השישית לחוק ניירות ערך כך שהסכומים הנקובים בה יהיו סכומים מרביים. בנוסף, מוצע להחיל על הליך העיצום הכספי שיקולים דומים לאלה שהותוו לועדת האכיפה המנהלית, כך שלעניין גובה הסכומים שיוטלו, ניתן יהיה לבחון את השיקולים המפורטים בסעיף 52 נב לחוק, המאפשרים לרשות שיקול דעת רחב וגמיש. כמו כן, מוצע לקבוע בתוספת השישית מדרגה נוספת ונמוכה יותר ביחס לדרגה א' הקבועה בה, שתיועד לעיצומים כספיים שיוטלו על "גופים קטנים". 

להלן קישור לנוסח המלא של מתווה ההקלות המוצע.

ביום 16.9.2013 פרסמה הרשות קובץ חקיקה ראשון מעודכן לאחר הערות הציבור (לקישור לחץ כאן).

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.