יום שני, 24 בספטמבר 2012

האם ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם חברה שמונה לה כונס נכסים?

לאחרונה (4.9.2012) ניתן פסק דין (תנ"ג 46924-05-11 דיין ואח' נ' פתאל ואח') על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט חאלד כבוב), אשר דן בשאלה האם ניתן להגיש תביעה נגזרת בשם חברה הנמצאת בכינוס נכסים.

תביעה נגזרת מוגדרת בסעיף 1 לחוק החברות, תשנ"ט-1999 ("חוק החברות") כתביעה שהגיש תובע בשם חברה בשל עילת תביעה שלה. זכות התביעה שייכת לחברה, אך לעיתים החברה מחליטה לא לממשה. חוק החברות מתיר לכל בעל מניה ולכל דירקטור בחברה, כפוף לתנאים מסוימים, להיכנס לנעלי החברה ולהגיש תביעה בשמה ובמקומה. במקרה כזה, זכות התביעה נגזרת מזכותה של החברה, אשר לא מומשה על-ידי החברה עצמה. תביעה נגזרת טעונה אישור בית המשפט והוא יאשרה אם שוכנע כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב. החוק קובע כי בטרם יגיש התובע את התביעה, חובה עליו (כפוף לחריגים מסוימים הקבועים בחוק) לפנות לחברה בדרישה שתממש את זכות התביעה שלה בעצמה. אם החברה דוחה את דרישת התובע, רשאי התובע להגיש תביעה נגזרת באישור בית המשפט.

בפסק הדין הנ"ל, בית המשפט התבקש לאשר את הגשת התביעה בשמה של חברה א' ובשמה של חברה ב', שהינה חברה בבעלותה המלאה של חברה א'. חברה א' הינה חברה חדלת פירעון עם חובות גבוהים לבנק. לאחר הגשת התביעה והבקשה לאישורה כתביעה נגזרת, מונה כונס נכסים קבוע לחברה א'. התביעה לא הוגשה נגד נושאי משרה או בעלי שליטה בחברה אלא נגד צדדים שלישיים.

להלן עיקרי החלטת בית המשפט:

הגשת תביעה נגזרת בשם חברה הנמצאת בכינוס נכסים
סעיף 205 לחוק החברות קובע כי לא תוגש תביעה נגזרת בשמה של חברה שמונה לה מפרק. בית המשפט העליון קבע שאין להגיש תביעה נגזרת גם במצב פיננסי של חדלות פירעון (ע״א 9014/03 גרינפלד נ׳ לסר) והדין הישראלי הרחיב את הסייג האמור גם לחברות בהקפאת הליכים ובחדלות פירעון (פש״ר (מחוזי-ת״א) 1734/02 בדיאן נ׳ גיורא טל בתפקידו כנאמן של חברת מיאב חברה קבלנית לבנין בע׳׳מ).

בהליך הנ"ל, טענו המבקשים, בין היתר, כי הסייג האמור לא חל ביחס לחברה ב', אשר לה לא מונה כונס נכסים. בענין זה קבע בית המשפט, כי חברה ב' הינה חברה בבעלות מלאה של חברה א', אשר הוקמה במטרה לשמש כזרוע הביצועית של חברה א' בהפעלת מלון הנמצא גם הוא בבעלות מלאה של חברה א', וכי בעת שחברה א' הפכה להיות חדלת פירעון הנמצאת בכינוס נכסים, כך גם המצב בחברה הבת שלה. לפיכך, קבע בית המשפט כי בנסיבות העניין, יש להחיל את הרציונל שבסעיף 205 לחוק החברות, ולכן לא ניתן להגיש תביעה נגזרת בשמה של חברה א' ו/או בשמה של חברה ב'.

חריגותה של התביעה הנגזרת
ההליך של תביעה נגזרת הוא כשלעצמו הליך חריג, במסגרתו ניתנת לבעל מניות אפשרות להגיש תביעה במקום החברה ועבורה, חרף החלטה של מנהלי החברה שלא לעשות כן. מתן אפשרות לבעל מניות להגיש תביעה בשם החברה, מהווה פגיעה באחד מהעקרונות של דיני חברות - העיקרון לפיו בעלי מניות אינם רשאים להתערב בהחלטות החברה. ההצדקה לחריגה מעיקרון זה היא שבדרך כלל הנתבעים בתביעה הנגזרת הם המנהלים עצמם, שלא יגישו כמובן תביעה נגד עצמם

בבחינת הרכיב של ״טובת החברה״, על בית המשפט לנסות לאזן בין שמירת טובתה של החברה מפני הפרת חובת הנאמנות או הזהירות של נושאי המשרה בה, לבין ריסונו של בעל המניות, לבל ינצל את איום התביעה בשם החברה כלפי מנהליה לאינטרסים אישיים זרים, תוך ניסיון לקדם את טובתו שלו ולא את טובת החברה.

על המבקש לאשר תביעה כתביעה נגזרת, להוכיח לכאורה כי קיימת לחברה עילת תביעה נגד הנתבעים. דרישה זו נועדה אף היא לאזן את האינטרסים בין טובת החברה, כפי שהמבקש טוען לה, לבין החשש מפני שימוש לרעה במוסד של התביעה הנגזרת. לכן, ככלל, בית המשפט לא יאשר תביעה נגזרת כאשר עילת התביעה ״חסרה״יחד עם זאת, הדרישה לקיומה של עילת תביעה לכאורה כנגד הנתבעים, רוככה על ידי ההלכה הפסוקה. הטעם לכך הוא שבשלב זה של בקשת האישור, קיימים בדרך כלל פערי מידע בין החברה ונושאי המשרה בה, המתגוננים מפני הבקשה, לבין מבקש האישור.

דרישת הפניה המוקדמת לחברה
בהתאם לסעיף 194(ב) לחוק החברות, טרם הגשת תביעה נגזרת, נדרש המעוניין להגישה, לפנות לחברה בכתב ולדרוש כי תמצה זכויותיה בדרך של הגשת תובענה. רק לאחר קבלת תגובת החברה לדרישה או העדר תגובתה, רשאי התובע להגיש תביעה נגזרת לבית המשפט, ואישורה נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. 

דרישת הפניה המוקדמת הקבועה בסעיף 194 לחוק החברות אינה מהווה תנאי פורמלי גרידא, כי אם תנאי מהותי, אשר מטרתו למנוע מבית המשפט לדון בתביעה שאינה בשלה, ולתת הזדמנות לדירקטוריון לדון ולהגיע להחלטה בעניין הגשת התביעה. בלא מילוי דרישה זו, או כאשר מכתב הדרישה מנוסח בצורה כללית וסתמית, לא ניתנת לחברה הזדמנות לדון בעניין בטרם יגיע הוא לפתחו של בית המשפט, ובוודאי כך הדבר כאשר עילות מעילות התובענה כלל אינן מוזכרות במכתב הדרישה.

בית המשפט קבע כי המבקשים לא עמדו בדרישת הפניה המוקדמת הקבועה בסעיף 194 לחוק החברות. מכתב המבקשים לדירקטוריון החברה נוסח באופן עמום וכללי, המכתב התייחס רק לחלקן של הטענות המועלות בכתב התביעה, ולא היה בו שום אזכור לבנק, נתבע מרכזי בתביעה נשוא הבקשה לאישור. בנוסף, עיון במכתב מעלה כי אין המדובר בפניה לחברה בדרישה למצות את זכויותיה בדרך של הגשת תובענה. המבקשים הודיעו כי בכוונתם להגיש תביעה נגזרת וכי הם מבקשים לקבל את עמדת חברה א' אם בדעת חברה א' וחברה ב' להצטרף לתביעה הנגזרת.

להלן קישור לנוסח המלא של פסק הדין.

במסגרת השתלמות בת 4 מפגשים בנושא היבטים עיוניים ומעשיים בסוגיות עדכניות בדיני חברות, שיקיים מרכז "הלכה ומעשה" החל מיום 25 בדצמבר 2012 בריכוז אקדמי שלי, תכלל הרצאתו של עו"ד עופר צור, שותף, ראש מחלקת ליטיגציה, במשרד גורניצקי ושות', בנושא התביעה הנגזרת. ההרצאה תעסוק בהשלכות המעשיות שיש לחידושי החקיקה והפסיקה בתחום על הרחבת זכות התביעה, החלתה על חברות פרטיות (תביעה נגזרת כפולה ומשולשת), התנאים להגשתה, ההליכים המקדמיים, הליכי ההתגוננות והתאמת מנגנוני ההגנה, ומה בינה לבין תביעה אישית וייצוגית.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.

אין תגובות: