זכותו של נהנה במסגרת יחסי נאמנות להגיש תביעה נגזרת

 

ביום 14 ביוני 2012, ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן) בשאלת זכותו של נהנה להגיש תביעה נגזרת (תנ"ג 20087-11-11 זקן חמו נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ואח').

המבקש, אשר, לטענתו, מניות בזק המצויות בחשבון בנק של הוריו מוחזקות עבורו בנאמנות, הגיש בקשה לאישור תביעה נגזרת נגד בזק ונגד דירקטורים בה. לטענת המבקש, רכישת מניות בזק אופיינה במינוף פיננסי גבוה, ובזק נטלה הלוואות במהלך השנים בהיקפים משמעותיים, כדי לאפשר, לטענתו, חלוקת דיבידנדים שנועדה להחזיר את החוב שנוצר בגין רכישת המניות, כאשר נטילת ההלוואות גרמה, לטענתו, לבזק לנזקים.

הדיון נסב סביב השאלה האם מי שאינו רשום כבעל מניות בחברה ציבורית, ושזכותו במניות היא של נהנה בלבד, רשאי להגיש תביעה נגזרת.

ביהמ"ש דחה את הבקשה בקובעו, בין היתר, כדלקמן:

1. ס' 194(א) לחוק החברות קובע כי תביעה נגזרת יכולה להיות מוגשת על ידי כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה. המבקש אינו נופל לאף אחת מהקטגוריות המנויות בסעיף 177 לחוק החברות (המגדיר מיהו בעל מניה בחברה ציבורית), ולפיכך הוא אינו "בעל מניה" לצורך חוק החברות.
2. ס' 131(א) לחוק החברות קובע כי בעל מניה שהוא נאמן ידווח על כך לחברה, והחברה תרשום אותו במרשם בעלי המניות, תוך ציון נאמנותו, ויראו אותו, לענין חוק החברות, כבעל מניה. במקרה הנדון, המבקש לא טען כי הוריו דיווחו לבזק כי הם נאמנים עבורו או כי נאמנות הוריו על המניות נרשמה במרשם כלשהו. לאור הוראת סעיף 131 הנ"ל (הרואה בנאמן שדיווח על נאמנותו כבעל מניה), אף לו היו הורי המבקש מדווחים לחברה על קיומה של הנאמנות, לא היה בכך כדי לשנות את התוצאה, ולהפוך את המבקש לבעל מניות בחברה.
3. אין להתיר למי שטוען כי מניות החברה הן בבעלותו מכוח היותו נהנה במסגרת יחסי נאמנות, להגיש תביעה נגזרת בשם החברה. ודאי שאלה הם פני הדברים כאשר אין טענה לפיה הנאמנים או הנהנה הודיעו על הנאמנות מראש, כאשר אין טענה כי דבר הנאמנות נרשם במרשם כלשהו, וכשאין לנאמנות כל אינדיקציה ברישומי החברה. 
4. רק מי שהוא בעל מניות או דירקטור יכולים להיות מוסמכים על ידי בית המשפט לקבל את הסמכות החריגה שבהגשת תביעה נגזרת בשם החברה, סמכות המאפשרת להם ליטול את כוח התביעה של החברה מידי האורגנים שלה, ולנהל את התביעה בשמה בעצמם. המחוקק לא ביקש להרחיב את הפתח להגשת תביעות נגזרות באופן בלתי מוגבל, אלא הוא ביקש ליצור איזון בין האינטרסים שהמוסד של התביעה הנגזרת ביקש לקדמם, לבין החששות הקיימים משימוש לרעה במוסד זה. מתן אפשרות כזו עשוי לייצר אפשרות "לסחור" בזכות להגיש תביעה נגזרת על ידי יצירת נאמנויות בדיעבד, שקשה מאוד יהיה להתחקות אחרי השאלה האם הן נוצרו רק לצורכי הגשת התביעה הנגזרת אם לאו.
5. אין די בכך שלמבקש יש אינטרס שהחברה תפעיל את כוח התביעה שלה. כך, מי שרכש מניות מכוח הסכם אך המניות לא הועברו לבעלותו, לא יוכל להגיש תביעה נגזרת בשם החברה.
6. לא ניתן להחיל את ההסדר הקבוע בסעיף 8(ג)(2) לחוק תובענות ייצוגיות (המאפשר לביהמ"ש, לאחר שאישר בקשה לאישור תביעה ייצוגית, להורות על החלפת התובע המייצג, אם התובע שהגיש את הבקשה אינו עומד בדרישות החוק ואינו כשיר לשמש כתובע מייצג), בדרך של אנלוגיה, גם על המוסד של תביעות נגזרות, מבלי שאפשרות זו נקבעה במפורש בחוק.

מצ"ב קישור לנוסח המלא של פסק הדין.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של פסק הדין ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.