ועדת הכספים אישרה תקנות המתירות ייצוב שערי ניירות ערך סמוך לאחר הנפקתם

 

סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 דן בעבירה פלילית של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.

הסעיף קובע חזקת "נמל מבטחים", לפיה מי שיפעל בהתאם לתקנות שיותקנו על ידי שר האוצר לעניין ייצוב מחיר ניירות ערך, לא ייחשב כמי שהשפיע בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.

המונח ייצוב מוגדר בסעיף הנ"ל כביצוע פעולות רכישה או מכירה של ניירות ערך, בידי צד מעוניין, לפני פרסום תשקיף או לאחריו, אשר השפיע על שער ניירות הערך לטובת ההנפקה, והכל תוך העלמת מידע מהותי הנוגע לפעולות הייצוב במועד ביצוען.

ביום 13.6.2012, אישרה ועדת הכספים של הכנסת את תקנות ניירות ערך (ייצוב מחירים), התשע"ב - 2012, הקובעות, בין היתר, באילו תנאים לא ייחשב ייצוב כהשפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך.

פעולה של ייצוב שערים לאחר הנפקה נועדה להשפיע באופן מכוון על שער ניירות הערך שהונפקו, ולמנוע תנודות חריפות בו. בהנפקה ראשונה לציבור (IPO), העובדה שמדובר בניירות ערך שלא נסחרו עד כה, והעדרה של היסטוריית ציטוטים לניירות הערך הנרשמים למסחר, עלולה להביא לתנודתיות שער נייר הערך, הנובעת מהליך תמחור לראשונה של נייר הערך. בהנפקות חוזרות של ניירות ערך (כלומר, הנפקת ניירות ערך לציבור על ידי תאגיד שניירות ערך שלו כבר רשומים למסחר), אם ניירות הערך מהסוג המוצע לציבור נסחרים בבורסה, קיים חשש כי בשל תנודות חריפות ורגעיות בשער נייר הערך הנסחר, ירד שער נייר הערך בבורסה אל מתחת למחיר בהנפקה ויביא לכשלון ההנפקה. חשש נוסף הקיים בהנפקות חוזרות, הוא כי פער המחירים בין מחיר נייר הערך הנסחר בבורסה לבין שער נייר הערך הקבוע בתשקיף ההנפקה יוביל לגל של מכירות של ניירות הערך הנסחרים בבורסה, בציפיה לרכוש אותם במחיר נמוך יותר במסגרת ההנפקה הצפויה. בשני המקרים, אין בהכרח קשר בין ירידת המחירים לבין הערכת השוק את החברה המנפיקה, את ביצועיה או את ניירות הערך שלה. ירידה חדה בשער נייר הערך ערב ההנפקה, ללא ייצוב השער מעל המחיר המוצע בתשקיף, עלולה ליצור רושם מוטעה לכאורה בדבר חוסר אמון בנייר הערך העומד לפני הנפקה.

כמענה לכשל אפשרי זה, קובעות התקנות כללים המאפשרים לחתם מתמחר (חתם הנוטל חלק בקביעת המחיר בו יוצעו ניירות הערך על פי התשקיף), בתנאים מסוימים, לייצב את שערי ניירות הערך המונפקים בסמוך לאחר הנפקתם לציבור, על מנת למנוע את ירידת ערכם. אחת הדרכים לביצוע הייצוב הינה על ידי הזרמה של ביקושים למניה (באמצעות פקודות קניה) וקליטה של ההיצעים.

התנאים לביצוע פעולת הייצוב המנויים במסגרת התקנות מתייחסים, בין היתר, לנושאים הבאים:

1. נייר הערך ביחס אליו תותר פעולת ייצוב הוא נייר ערך ספציפי או נייר ערך המונפק במסגרת חבילה/יחידה ובלבד שניתן לחלץ מחיר אפקטיבי שלו.
2. על הייצוב להתבצע תוך 30 יום מתום התקופה להגשת הזמנות.
3. זהותו של מוכר נייר הערך נושא פקודת הקניה אינה ידועה לחתם המייצב (היינו, הייצוב מתבצע בעסקה רגילה בבורסה ולא בעסקה מתואמת).
4. על החתם לרכוש את ניירות הערך בנמוך מבין מחיר ההנפקה או המחיר שנקבע בעסקה האחרונה בבורסה (ובלבד שלמיטב ידיעת החתם המייצב, המחיר האמור לא נקבע בעסקה שאחד מהמשתתפים בהליך המכירה לציבור, לרבות חתם, מפיץ, מנפיק או מציע, צד לה)
5. ניתן גילוי בתשקיף בדבר אפשרות ייצוב נייר הערך, זהות החתם המייצב, מועד תחילת תקופת הייצוב וכיו"ב.

 להלן קישור לנוסח המלא של התקנות, כפי שפורסם באתר רשות ניירות ערך. 

                     נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.