סעיף 52יד1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, קובע כי בעל שליטה, בתאגיד מדווח בקשיים, המחזיק באגרות חוב של התאגיד, לא יהיה זכאי לפירעון ההתחייבויות כלפיו מאת התאגיד, אלא לאחר שהתאגיד פרע את כל התחייבויותיו כלפי מחזיקים אחרים באגרות החוב. אולם, הסעיף האמור אינו חל על בעל שליטה המחזיק באגרות חוב שנרכשו במסגרת הנפקתן הראשונה.
בפסה"ד הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' MBM ACQUISITION ואח' (הפ (ת"א) 3655-07-11), שניתן על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (כב' השופטת רות רונן), נדונה השאלה האם אגרות חוב שנרכשו על ידי בעל שליטה בחברה בשוק המשני, והמוחזקות בידיו, נחותות במעמדן יחסית לאגרות חוב המוחזקות בידי הציבור, ותיפרענה רק לאחר פירעון מלוא החוב של החברה למחזיקי אגרות החוב מטעם הציבור (קרן וריבית), וזאת גם לאחר שבעל השליטה מכר את השליטה בחברה?
במקרה הנדון, החברה הנפיקה בשנים 2005 ו-2006 שתי סדרות של אגרות חוב. בשנת 2007 רכשה המשיבה את השליטה בחברה. לאחר רכישת השליטה בחברה, רכשה המשיבה גם אגרות חוב מהסדרות האמורות בשוק המשני. בשנת 2008 הודיעה החברה כי היא לא תוכל לפרוע את כל סכום הקרן למחזיקי אגרות החוב מאחת הסדרות האמורות, וכי היא מבקשת לגבש הסדר עמם. בשנת 2011 מכרה המשיבה את השליטה בחברה לצד ג'.
המבקשת, שהינה הנאמן למחזיקי אגרות החוב, טענה כי הפרשנות הנכונה לסעיף היא כי אגרות חוב שנרכשו בשוק המשני על ידי בעל שליטה בחברה, נדחות לעומת אגרות חוב המוחזקות בידי הציבור, וזאת בין אם בעל השליטה עודנו בעל שליטה בחברה ובין אם הוא כבר מכר את השליטה בה. לכן, לטענת הנאמן, חרף העובדה שהמשיבה מכרה את השליטה בחברה, צריך לחול עליה ההסדר שנקבע בסעיף הנ"ל, קרי כי היא תיפרע מהחברה רק לאחר פירעון חובה של החברה ליתר מחזיקי אגרות החוב.
ביהמ"ש סבר כי הסעיף מתייחס ל"בעל שליטה" בעודו בעל שליטה, המחזיק - בהיותו כזה - באגרות חוב של תאגיד בו הוא שולט, ולא על מי שהיה כזה ואיננו עוד, ולפיכך דחה את התביעה.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
בפסה"ד הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' MBM ACQUISITION ואח' (הפ (ת"א) 3655-07-11), שניתן על ידי המחלקה הכלכלית בביהמ"ש המחוזי בתל אביב (כב' השופטת רות רונן), נדונה השאלה האם אגרות חוב שנרכשו על ידי בעל שליטה בחברה בשוק המשני, והמוחזקות בידיו, נחותות במעמדן יחסית לאגרות חוב המוחזקות בידי הציבור, ותיפרענה רק לאחר פירעון מלוא החוב של החברה למחזיקי אגרות החוב מטעם הציבור (קרן וריבית), וזאת גם לאחר שבעל השליטה מכר את השליטה בחברה?
במקרה הנדון, החברה הנפיקה בשנים 2005 ו-2006 שתי סדרות של אגרות חוב. בשנת 2007 רכשה המשיבה את השליטה בחברה. לאחר רכישת השליטה בחברה, רכשה המשיבה גם אגרות חוב מהסדרות האמורות בשוק המשני. בשנת 2008 הודיעה החברה כי היא לא תוכל לפרוע את כל סכום הקרן למחזיקי אגרות החוב מאחת הסדרות האמורות, וכי היא מבקשת לגבש הסדר עמם. בשנת 2011 מכרה המשיבה את השליטה בחברה לצד ג'.
המבקשת, שהינה הנאמן למחזיקי אגרות החוב, טענה כי הפרשנות הנכונה לסעיף היא כי אגרות חוב שנרכשו בשוק המשני על ידי בעל שליטה בחברה, נדחות לעומת אגרות חוב המוחזקות בידי הציבור, וזאת בין אם בעל השליטה עודנו בעל שליטה בחברה ובין אם הוא כבר מכר את השליטה בה. לכן, לטענת הנאמן, חרף העובדה שהמשיבה מכרה את השליטה בחברה, צריך לחול עליה ההסדר שנקבע בסעיף הנ"ל, קרי כי היא תיפרע מהחברה רק לאחר פירעון חובה של החברה ליתר מחזיקי אגרות החוב.
ביהמ"ש סבר כי הסעיף מתייחס ל"בעל שליטה" בעודו בעל שליטה, המחזיק - בהיותו כזה - באגרות חוב של תאגיד בו הוא שולט, ולא על מי שהיה כזה ואיננו עוד, ולפיכך דחה את התביעה.
נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה