בית המשפט מוסמך לחייב את הבורסה להשעות מניה ממסחר

במסגרת תיק פר"ק 25796-07-11 רבינטקס תעשיות בע"מ ("החברה") נ' רו"ח חן ברדיצ'ב (נאמן) ואח' נדונה שאלת סמכותו העקרונית של בית המשפט של פירוק להורות, לבקשת הנאמן, על הפסקת מסחר זמנית בניירות ערך של חברה ציבורית, שנקלעה להליכי חדלות פירעון.

החברה הינה חברה ציבורית, אשר מניותיה רשומות למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ ("הבורסה"). המסחר בניירות הערך של החברה הושעה על ידי הבורסה עקב אי פרסום דוחות כספיים כמתחייב. נכון למועד ההחלטה, הדוחות הכספיים של החברה טרם פורסמו.

נגד החברה הוצא צו הקפאת הליכים למשך תקופה, אשר בסיומה ייכנס לתוקפו צו פירוק, במידה שלא יושג הסדר נושים. במסגרת זו מונה רו"ח ברדיצ'ב ("הנאמן") כנאמן להקפאת ההליכים של החברה.

הנאמן הגיש לביהמ"ש בקשה במסגרתה עתר שלא לחדש את המסחר בניירות הערך של החברה, עד לאחר אישור הסדר הנושים ו/או עד להחלטה אחרת של ביהמ"ש. בבקשתו הבהיר הנאמן כי החברה שוקדת על הכנת הדוחות הכספיים, ומסתמן כי אלה יוגשו בתוך כחודש, כך שהבורסה צפויה להחזיר את ניירות הערך של החברה למסחר תקין, סמוך לאחר הגשתם. הנאמן הדגיש כי במסגרת הסדר הנושים מוצע שיימכר "השלד הבורסאי" של החברה לצד שלישי, כך שהתמורה בגינו תהווה מקור פירעון להסדר הנושים. בנסיבות אלו, עלול להיווצר מצב שבו משקיעים רוכשים מניות שעתידות להימחק או להידלל כליל במסגרת הסדר הנושים, ככל שיאושר, ולכן יש להורות על הפסקת המסחר עד להחלטה אחרת.

מנגד טענה הבורסה, ורשות ניירות ערך תמכה בעמדתה, כי הסמכות להשעות את המסחר בבורסה, כמו גם הסמכות לחדש את המסחר בנייר שהושעה ממסחר, מסורה על פי דין לבורסה, ולה בלבד.

להלן עיקרי החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט עיילבוני) שניתנה ביום 22 בדצמבר 2011:

הבורסה היא תאגיד פרטי, המופקד על ניהול זירת המסחר העיקרית בניירות ערך במדינת ישראל. מבנה הבורסה, כמו גם סמכויותיה, מעוגנים בחוק ניירות ערך והיא נתונה לפיקוחה של רשות ניירות ערך. תקנון הבורסה, שהינו מעשה חקיקה פנימי של הבורסה, נועד להסדיר ולהבטיח את פעילותה התקינה כמנגנון למסחר בניירות ערך. התקנון הינו מסמך נורמטיבי העוסק בכללים המהותיים לניהולה של הבורסה והוא במעמד של תקנה בת פועל תחיקתי המופנית אל כלל הציבור. לאור מאפיינים אלה, כאשר מפעילה הבורסה כוח שניתן לה על פי חוק, יש לראות בה רשות מנהלית הפועלת בהתאם לכללי המשפט המנהלי. בתוך כך, חשופה פעילותה של הבורסה לביקורת שיפוטית, תוך התחשבות בשיקול דעתה המקצועי, ככל שזה מופעל בנושאים שבתחום מומחיותה המיוחד.

בנושא השעיית המסחר של ניירות ערך של חברה או הפסקתו, סמכויות הבורסה הן רחבות וביהמ"ש לא ימהר להתערב בשיקול דעתה של הנהלת הבורסה, המוחזקת כמקצועית ועניינית, אם כי אין מדובר בסמכות בלתי מוגבלת ובמקרים המתאימים מוסמך ביהמ"ש להתערב גם בהחלטות כגון דא ואף לבטלן.

התערבות שיפוטית של ביהמ"ש של פירוק בנושא מסחר בבורסה של חברה ציבורית שנקלעה להליכי חדלות פירעון תיתכן בשני מישורים שונים: (א) כאשר קיימת החלטה של הבורסה שביהמ"ש נדרש לבחון בדיעבד אם היא עומדת במבחן הביקורת השיפוטית; (ב) כאשר נדרשת החלטה דחופה ומיידית בעניין המצוי באופן רגיל בסמכות הבורסה, אף בטרם החליטה הבורסה באותו עניין ותוך חדירה מסוימת ל"מתחם הפעולה" השוטף של הבורסה. 


אין מניעה שביהמ"ש של פירוק ייתן החלטה המורה לבורסה להפסיק מסחר בניירות ערך של חברה נסחרת שנקלעה להליכי חדלות פירעון או לא לחדש מסחר כאמור, במקרים דחופים וכאשר צפוי להיגרם למאן דהוא נזק מיידי, ברמת הסתברות גבוהה, אם כי ראוי שביהמ"ש יעשה שימוש בסמכות זו במשורה ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן. האמור לעיל נכון אף אם טרם נערכה פניה מסודרת לבורסה לקבלת החלטה ב"צינורות המקובלים" ואף אם טרם נתקבלה החלטה בנדון במוסדות הבורסה. עם זאת, עדיף שבקשה כאמור תובא תחילה לפני הנהלת הבורסה, ובמקרים חריגים ודחופים - במקביל גם לפני הנהלת הבורסה וגם לביהמ"ש של פירוק.


במקרה דנן קיים חשש קרוב וממשי שמא יחודש המסחר ומשקיעים פוטנציאליים עלולים למצוא את עצמם רוכשים מניות שלמעשה יכול ואין ערך בצידן והן אינן שוות מאומה. בנוסף, הצעת הסדר הנושים לא אושרה וניכר כי החברה הולכת לפירוק. בנסיבות אלו, ברור כי החזרת המסחר במניותיה עלולה להטעות את ציבור המשקיעים ולגרור אחריה תביעות נזיקיות נגד הנאמן.