כל חלוקת דיבידנד שאינה בגדר חלוקה מותרת מהווה חלוקה אסורה.
חלוקה מותרת היא חלוקה העומדת בשני המבחנים שנקבעו בסעיף 302 לחוק החברות, התשנ"ט-1999: (א) מבחן הרווח - החלוקה מבוצעת מתוך רווחים, כהגדרתם בסעיף הנ"ל; (ב) מבחן יכולת הפירעון - לא קיים חשש סביר שהחלוקה תמנע מהחברה את היכולת לעמוד בחבויותיה הקיימות והצפויות בהגיע מועד קיומן.
סעיף 303(א) לחוק החברות קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת חברה, לאשר לה לבצע חלוקה שאינה מקיימת את מבחן הרווח, ובלבד ששוכנע שמתקיים מבחן יכולת הפירעון.
לאחרונה, נדרשה המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב לשאלה, האם במקרה של חלוקת דיבידנד שלא מתוך רווחים, המבוצעת לשיעורין, רשאים הנושים להתנגד לחלוקה גם לאחר שבית המשפט אישר את ביצועה בהתאם להוראות סעיף 303 הנ"ל (ת"א 48067-01-11 סגל ייזום ונכסים בע"מ נ' "בזק" החברה הישראלית לתקשורת בע"מ).
השאלה התעוררה במסגרת הליך התנגדות של מחזיקי אג"ח של בזק לחלוקת המנה השניה של הדיבידנד המיוחד שבזק החליטה לחלק שלא מרווחיה, ואשר קיבלה את אישור בית המשפט.
בדצמבר 2010, החליט דירקטוריון בזק להמליץ בפני האסיפה הכללית לאשר חלוקת דיבידנד מיוחד, שאינה מקיימת את מבחן הרווח, בסך 3 מיליארד ש"ח, בשש מנות חצי שנתיות שוות, במהלך השנים 2011-2013, כפוף לאישור בית המשפט לחלוקה. האסיפה הכללית ובית המשפט אישרו את ביצוע החלוקה. סמוך לפני מועד תשלום המנה השניה של הדיבידנד המיוחד, פנו מחזיקי האג"ח לבית המשפט בטענה כי החלוקה תפגע באיתנות הפיננסית של החברה ותקשה עליה לעמוד בתשלומי פירעון חובותיה.
השופטת דניה קרת-מאיר אישרה את החלוקה, אך קבעה כי באופן עקרוני, גם לאחר אישור הדיבידנד על ידי בית המשפט, אין מניעה שמחזיקי האג"ח יוסיפו ויפנו לבית המשפט, אם ביכולתם להצביע על שינוי מהותי לרעה ביכולת הפירעון של החברה. פניה כזו תוכל להיעשות בכל אחת מהפעימות שבמסגרתן יחולק הדיבידנד. בית המשפט הדגיש כי אין לפרש את הדברים כהכרעה כלשהי בעניין יכולתה של בזק לשלם את חובותיה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה