סטנדרט הזהירות הנדרש מדירקטור בחברה אֵם ביחס לנעשה בחברה בת שלה

בחודש אפריל 2013 ניתן פסק דין על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רות רונן), אשר עסק, בין היתר, בשאלת אחריותם של דירקטורים בחברה אֵם ציבורית לנזקים נטענים שנגרמו לחברה בת שלה (ת"א 2193-06 מתוק אפרים ובניו בע"מ ואח' נ' אביבי ואח'). 

התביעה הוגשה (על ידי מפרק) נגד שלושה דירקטורים בחברה ציבורית ונגד חברת הביטוח שביטחה את אחריותם. בית המשפט קיבל את התביעה נגד אחד הדירקטורים. במסגרת פסק הדין, דן בית המשפט, בין היתר, בסטנדרט הזהירות הנדרש מדירקטור בחברה אֵם ביחס לנעשה בחברה בת שלה. להלן אציג את תמצית עיקרי הכרעת בית המשפט בסוגיה זו.

האם הדירקטורים בחברה האֵם חבים חובת זהירות כלפי החברה הבת? חובת הזהירות של הדירקטורים המכהנים בדירקטוריון החברה האֵם היא כלפי חברה זו בלבד. לדירקטורים הללו אין חובת זהירות כלפי החברה הבת של החברה. חובתם של הדירקטורים בכל הקשור לחברה הבת נובעת מתפקידם בחברה האֵם, ואיננה חובה עצמאית כלפי החברה הבת. 

מהי הבחינה שעל בית המשפט לבצע ביחס לכל אחד מהדירקטורים הנתבעים? על בית המשפט לבחון האם הוכח כי הדירקטור סטה מסטנדרט ההתנהגות המצופה מדירקטור בחברה ציבורית, מהם הנזקים שנגרמו לחברה, והאם הוכח קיומו של קשר סיבתי בין התרשלותו של הדירקטור לבין הנזק שנגרם לחברה.

מהו סטנדרט הזהירות הנדרש מדירקטור בחברה אֵם ביחס לנעשה בחברה בת שלה? חברה בת, המוחזקת בבעלות כמעט מלאה על ידי חברה אֵם (כפי שהיה במקרה הנדון), היא נכס של החברה האֵם. ככזו, יש לדירקטורים המכהנים בחברה האֵם אחריות לשמור עליה ועל הנעשה בה, כחלק מחובותיהם כלפי החברה האֵם. עם זאת, חברה איננה "נכס" פיסי "רגיל". החברה הבת היא אישיות משפטית נפרדת והיא מתנהלת, ככלל, על ידי הדירקטורים ונושאי התפקידים בה. לפיכך, אחריותם של הדירקטורים בחברה האֵם לנעשה בחברה הבת אינה זהה לאחריותם לנעשה בחברה האֵם, וגם יכולת ההשפעה שלהם בחברה הבת מצומצמת יותר. בנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון - כאשר החברה האֵם היא חברת החזקות המחזיקה בבעלות כמעט מלאה בחברה הבת; כאשר החברה הבת מהווה נכס עיקרי של החברה האֵם; ובעיקר כאשר החברה האֵם ערבה לחובותיה של החברה הבת - הרי שלכל שינוי במצבה של החברה הבת, יש השפעה דרמטית על מצבה ועל ערכה של החברה האֵם. מכאן שחובת הזהירות של הדירקטורים כלפי החברה האֵם כוללת את החובה לדעת ולהתעניין בנעשה בחברה הבת. כאשר דירקטורים בחברה האֵם מבחינים בסימני אזהרה ביחס למצבה של החברה הבת, שיש בהם כדי להשפיע על מצבה של החברה האֵם, מוטל עליהם לפעול. כאשר עולה חשד להתנהלות לא תקינה העלולה לגרום נזק לחברה הבת - וכפועל יוצא מכך גם לחברה האֵם - מוטלת על הדירקטורים החובה לנסות למנוע נזק זה. 

מהן החובות החלות על דירקטור בחברה אֵם ציבורית ביחס לחוב שחברה פרטית קשורה (חברה בשליטת בעלי השליטה בחברה הציבורית) חייבת לחברה בת שלה? החוב של החברה הקשורה לחברה הבת היא עסקת בעלי ענין מובהקת. הפיקוח על עסקה כזו על ידי הדירקטורים מקרב הציבור חייב להיות הדוק וחמור. העובדה שמדובר בחברה בת של חברה ציבורית, המנהלת קשרים עם חברה קשורה - כאשר שלוש החברות מצויות בבעלות של אותם בעלי שליטה - חייבה פיקוח הדוק על עסקאות שנעשו בין החברות, תוך דאגה לאינטרסים של החברה בה הם מכהנים כדירקטורים מקרב הציבור, כדי למנוע מצב של ניגוד עניינים. תפקידו של דירקטור הוא לפקח על פעולותיהם של המנהלים. דירקטור בחברה, וודאי שדירקטור מקרב הציבור, לא יכול לתת אמון עיוור במנהלי החברות, במיוחד בהתייחס לפעולות שיש חשש כי הן נגועות בניגוד עניינים. על דירקטור בחברה האֵם היה מוטל לוודא כי לא יאושר חוב לחברה פרטית קשורה בתנאים לא הולמים המסכנים את החברה (הלוואה ללא ביטחונות מחברה שהיא הנכס העיקרי של החברה הציבורית, ואשר החברה הציבורית ערבה לחובותיה). 

האם דירקטור יכול להסתפק במידע שנמסר לו ולהסתמך הסתמכות מלאה על אנשי המקצוע שמלווים את החברה או שעליו ליזום בדיקות? על דירקטור סביר להתעניין במצבה של החברה ולהכיר אותה, וליזום באופן פעיל בדיקות ביחס אליה. לגבי דירקטור שלא ערך כל הכנה לפני כניסתו לתפקיד - לא לצורך בירור חובותיו כדירקטור מן הציבור ולא לצורך הכרת החברה, ואשר בדיקתו הצטמצמה לשיחות כלליות עם רואה החשבון של החברה, קבע בית המשפט כי לא פעל כדירקטור סביר. דירקטור יכול להיעזר בחוות דעת של אנשי המקצוע המלווים את החברה - רואי החשבון, יועץ משפטי וכד'. אולם, הדירקטור איננו רשאי להמיר את חובותיו כדירקטור בהסתמכות מלאה וללא סייג על חוות דעת אלה. קבלת חוות הדעת אינה פוטרת את הדירקטור מהפעלת שיקול דעת עצמאי באשר לטיבה של חוות הדעת ונכונותה.

האם חלה על דירקטור חיצוני חובה לעיין במסמכי חברה בת? אומנם, הדין לא מכיר בזכות גורפת לעיון בספרי חברה בת, אולם על פי הוראת סעיף 265(ג) לחוק החברות, דירקטור חיצוני זכאי לפנות לבית המשפט בבקשה לאפשר לו לעיין במסמכים ורישומים של כל חברה קשורה של החברה, ובכלל זה באלה של חברה בת של החברה בה הוא מכהן כדירקטור. כאשר לדירקטורים בחברה האֵם יש חשש לגבי נזק העלול להיגרם לחברה הבת או לפגוע בערכה, הרי אם לא ניתנת להם האפשרות לעיין בספרי החברה הבת ובמסמכיה, הם מחויבים לפעול כדי לקבל את המידע שנדרש להם לצורך מילוי חובותיהם.

מה תוקפו של תאריך רטרואקטיבי המצוין ללא הסבר כלשהו בפוליסת ביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה? על פי פסק הדין, בפוליסה צוין תאריך רטרואקטיבי ללא כל הסבר או הבהרה באשר למשמעותו. בית המשפט קבע כי הקביעה לפיה הפוליסה תכסה רק אירועים שהתרחשו לאחר התאריך הרטרואקטיבי, הינה "חריג" המצמצם את תחולת הפוליסה. מאחר שמדובר בצמצום של הפוליסה, הרי שהיה על חברת הביטוח להבליט את הסעיף כתנאי לכך שהיא תוכל להסתמך עליו. מאחר שחברת הביטוח לא הבליטה חריג זה בפוליסה בכל דרך שהיא, היא איננה זכאית להסתמך עליו. לכן, הסייג אינו חל, וחל הכלל לפיו הפוליסה תחול על כל מקרה שנמסרה בגינו הודעה למבטח במהלך תקופת הפוליסה.

 

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.