תביעה נגזרת משולשת וגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת

בחודש מרץ 2013 ניתנה החלטה על ידי המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו (כב' השופטת דניה קרת-מאיר) בתנ"ג 17030-01-12 שקדי נ' אינטרקולוני השקעות בע"מ ואח'. 

ההחלטה האמורה ניתנה במסגרת בקשה לחייב חברה בגילוי מסמכים לפני הגשת תביעה נגזרת, לפי סעיף 198א. לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות").

הוראות החוק הרלוונטיות

סעיף 194(א) לחוק החברות קובע כי כל בעל מניה וכל דירקטור בחברה רשאים להגיש תביעה נגזרת, אם התקיימו הוראות החוק.

 

סעיף 198א. לחוק החברות קובע כי מי שרשאי להגיש תביעה נגזרת, רשאי לבקש מבית המשפט, לפני הגשת הבקשה לאישור התביעה או לאחר הגשתה, כי יורה לחברה לגלות מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת. בית המשפט רשאי לאשר בקשה כאמור, אם שוכנע כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית כי לכאורה התביעה וניהולה הן לטובת החברה וכי התובע אינו פועל בחוסר תום לב.

 

ההחלטה הנ"ל עסקה בשתי שאלות מרכזיות:

1. שאלת האפשרות להגיש תביעה נגזרת משולשת (היינו - האם בעל מניה בחברה אֵם רשאי להגיש תביעה נגזרת בשם חברה נכדה שלה?)
2. האם יש מקום להורות על גילוי מסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה כנגזרת?

תמצית העובדות הרלוונטיות העולות מההחלטה
חברה ציבורית ("החברה האֵם"), העוסקת ביזום, פיתוח, שיווק ומכירה של פרויקטים בתחום המקרקעין והבניה, החזיקה, באמצעות חברות קשורות, בזכויות בנכס מקרקעין ("הנכס"). בעלת הזכות להירשם כבעלים של הנכס הייתה חברה נכדה של החברה האֵם ("החברה הנכדה"), המוחזקת בשיעור של 50% על ידי חברה בת של החברה האֵם ("החברה הבת"). החברה הבת מוחזקת על ידי החברה האֵם בשיעור של 80%, וקשורה עם צדדים שלישיים בהסכם לשליטה משותפת בחברה הנכדה ("הסכם השליטה"). הסכם השליטה קובע, בין היתר, כי כלל החלטות החברה הנכדה יתקבלו פה אחד על ידי בעלי המניות בה.

ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה האֵם אישרו את התקשרות החברה הנכדה עם חברה ("החברה הרוכשת") בהסכם, לפיו ניתנה לחברה הרוכשת אופציה (הניתנת להארכה) לרכוש את הנכס תמורת 200 מיליון ש"ח בתוספת 20% מהרווחים שינבעו לחברה הרוכשת מהפרויקט ("העסקה הבסיסית"). על בעלי המניות בחברה הרוכשת נמנה מנכ"ל החברה האֵם (60%), המכהן גם כדירקטור בחברה הבת ובחברה הנכדה (וכן כיהן בעבר כחבר דירקטוריון החברה האֵם, אך התפטר מכהונתו האמורה מספר חודשים לפני אישור העסקה הבסיסית) ("המנכ"ל"). עבור האופציה שולם סך של 10 מיליון ש"ח, אשר נזקף לאחר מכן על חשבון רכישת הנכס. החברה הרוכשת האריכה את האופציה וסיחרה אותה לצד שלישי תמורת סך של 36 מיליון ש"ח בתוספת תמורה על פי התקבולים בפרויקט. בהתאם לכך, חתמה החברה הנכדה על הסכם למכירת הנכס תמורת 200 מיליון ש"ח ותשלום חד פעמי (במקום ההתחייבות שניתנה לה על ידי החברה הרוכשת לקבלת 20% מהרווחים שינבעו לחברה הרוכשת מהפרויקט). 

המבקש טען, בין היתר, כי סיחור האופציה היווה נטילת הזדמנות של החברה הנכדה על ידי המנכ"ל; כי החברה הרוכשת, ובאמצעותה המנכ"ל, הפיקה רווח במקום החברה הנכדה מנכס השייך לחברה הנכדה; וכי דירקטורים בחברה, בחברה הבת ובחברה הנכדה לא פעלו כדי להגן על החברות האמורות.

בית המשפט קיבל את הבקשה לגילוי מסמכים. להלן אפרט את עיקרי החלטתו.

תביעה נגזרת משולשת

1. בעניין בן-עמי (לקישור לחץ כאן) (שם דן בית המשפט בזכות להגיש תביעה נגזרת כפולה, היינו בזכותו של בעל מניה בחברה אֵם להגיש תביעה נגזרת בשם חברה בת - ע.צ.) קבע בית המשפט (כב' השופט כבוב) כי באיזון השיקולים השונים, הסיכון של פגיעה באינטרסים כלכליים של החברה האֵם גובר על הטיעון הטכני בדבר היותו של המבקש בעל מניות בחברה האֵם בלבד; כן נקבע, כי נוכח המציאות התאגידית המודרנית, העדר אימוץ תורת התביעה הנגזרת הכפולה יוביל לריקון מתוכן של אפקטיביות כלי התביעה הנגזרת.
2. בית המשפט סבר כי, מן הראוי לקבל עמדה המכירה בזכותו של בעל מניות בחברה אֵם להגיש תביעה בשם חברה בת שלה (או בשם חברה בת של החברה הבת) במסגרת סעיף 194(א) לחוק החברות, אם מתקיימת שרשרת של שליטה. כל עוד נשמרת שליטת החברה האֵם בחברה הבת או בחברה הנכדה, קיימת אף חובה להשתמש בכוח זה כדי לרפא עוולות כלפיה, ובנסיבות המתאימות יש לאשר בקשה להגשת תביעה נגזרת משולשת או מרובה.
3. בית המשפט התרשם כי בנסיבות המקרה הנדון נשמרת שרשרת השליטה של החברה האֵם, למרות הטענה בדבר החזקה בשרשור של 40% בלבד. זאת, מאחר שלחברה הבת זכות למנות מחצית מהדירקטורים בחברה הנכדה, ובנוסף - וזה, לעמדת בית המשפט, הטעם העיקרי במקרה הנדון לקביעת קיומה של שליטה - ישנה תלות מוחלטת של צד אחד להסכם השליטה במשנהו בגין הצורך לקבל החלטות פה אחד, כך שלכל אחד מהצדדים להסכם השליטה מוקנית היכולת האפקטיבית המהותית לכוון את עסקי החברה הנכדה. 
4. בית המשפט אף נתן משקל לעובדה כי בעל השליטה בחברה האֵם, המשמש כיו"ר דירקטוריון החברה האֵם, מכהן גם כדירקטור בחברה הבת ובחברה הנכדה.
5. בנסיבות אלו קבע בית המשפט כי ראוי להכיר ביכולתו העקרונית של בעל מניות בחברה האֵם להגיש תביעה נגזרת משולשת.

גילוי מסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה כנגזרת

1. במסגרת הבקשה לא העלה המבקש טענה באשר לעצם אישור העסקה הבסיסית על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה האֵם, ולא הונחה על ידו תשתית ראייתית ראשונית לעילת תביעה בגין אישור העסקה הבסיסית או בדבר פגם כלשהו בהפעלת שיקול הדעת של נושאי המשרה בחברה האֵם במתן האישור. לפיכך, אין לאפשר גילוי מסמכים המתייחסים לחלק הראשוני של העסקה.
2. באשר לחלק השני של העסקה - הארכת האופציה וסיחורה (פעולות לגביהן לא דווח כי אושרו על ידי ועדת הביקורת ודירקטוריון החברה האֵם), הועמדה על ידי המבקש תשתית ראייתית ראשונית לקיומן של עילות התביעה הנטענות. החברה האֵם סברה כי העסקה אשר בוצעה על ידי החברה הנכדה טעונה אישור של ועדת הביקורת והדירקטוריון, וכך אף נעשה בפועל. מתגובתם של נושאי המשרה בחברה האֵם, עולה כי בעת מתן האישור לגבי העסקה הבסיסית, כלל לא עמדה על הפרק האפשרות של סיחור האופציה ותשלום בגינה. לפיכך קבע בית המשפט כי המסמכים אותם יש לגלות הם המסמכים המתייחסים לשלב המתחיל בהארכת האופציה.
3. מי שטוען להעדרו של תום לב מצד המבקש, צריך להביא בפני בית המשפט ראיות לכאורה הפוגמות בתום לבו של המבקש. אם תובאנה ראיות כאמור, יהיה על המבקש להוכיח לבית המשפט כי אין הוא פועל בחוסר תום לב. בין יתר השיקולים בקביעת תום הלב נמנים שיהוי; רכישת מניות לצורך הגשת התביעה; הגדלת ההחזקות בחברה; התנהגות התובע בצורה דומה להתנהגות עליה הוא מלין; וכן אינטרס אישי המנוגד לאינטרסים של החברה.
4. ההחלטה שהתגבשה אצל המבקש להגיש את הבקשה לאישור התביעה כנגזרת, אינה מונעת את שיקול הדעת של בית המשפט להורות על גילוי מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה הנגזרת. העובדה כי המבקש עמד בהנחת תשתית ראייתית ראשונית לגבי חלק מהתביעה, אינה מונעת את ההצדקה לאפשר גילוי מסמכים אשר יתמכו ויחזקו את אותה תשתית ראייתית ראשונית. 
5. משנקבע כי ניתן להגיש את התביעה כתביעה נגזרת משולשת, הרי שבית המשפט רשאי להורות לכל החברות במורד השליטה של החברה האֵם על גילוי מסמכים הנוגעים להליך אישור התביעה כנגזרת. בשלב זה של הדיון, אין מקום לתת צו כאמור כנגד מי מהמשיבים האחרים אשר צורפו על ידי המבקש לבקשה.

לקישור לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל! 
כל המידע הנכלל באתר ובניוזלטר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, אינו מיועד לענות על הצרכים הייחודיים של כל יחיד או ישות, ואינו בגדר חוות דעת מכל סוג שהוא או המלצה או ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר. בנוסף, המידע האמור מהווה סקירה תמציתית ולא מלאה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו ולבחינת מכלול ההשלכות הנגזרות מכוחו. אין ודאות בדבר עדכניות המידע ביום בו הוא מתקבל או כי המידע ימשיך להיות עדכני ונכון גם בעתיד. מנהלי האתר ו/או המחברים אינם נושאים באחריות כלשהי בכל הקשור לפרסום דלעיל. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני נקיטת כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר או בניוזלטר.