זכותו של דירקטור לעיין במסמכי חברה בת

בפסק דין שניתן לאחרונה (2.10.2012) על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט סוקול) בה"פ 31604-02-11 גרבל נ' איתם הנדסה אזרחית בע"מ ואח', נדונה שאלת זכותו של דירקטור בחברה לעיין במסמכי חברות בנות.

 

הוראות החוק הרלוונטיות

סעיף 265(א) לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") קובע כי לכל דירקטור הזכות לבדוק את מסמכי החברה ואת רישומיה ולקבל העתקים מהם, ולבדוק את נכסי החברה, ככל שהדבר דרוש למילוי חובותיו כדירקטור. ס"ק (ב) קובע כי החברה רשאית למנוע מדירקטור לבדוק מסמך או נכס של החברה, אם סבר הדירקטוריון שהדירקטור פועל בחוסר תום לב או שבדיקה כאמור עלולה לפגוע בטובת החברה. ס"ק (ג) קובע כי בית המשפט רשאי, לבקשת דירקטור חיצוני, לקבוע כי זכות העיון האמורה תחול גם לגבי מסמכים ורישומים של כל חברה קשורה, אם השתכנע כי המידע המבוקש חשוב לביצוע תפקידו כדירקטור חיצוני.

 

המבקש, בעל מניות ודירקטור בחברה ("החברה האם"), דרש, בין היתר, לעיין במסמכי החברה האם ובמסמכי חברה בת המוחזקת על ידי החברה האם בשיעור של 90%. בית המשפט קיבל את הבקשה, ולהלן עיקרי הכרעתו בה:

 

פרשנות מילולית
המשמעות הרגילה של המונח "החברה" בסעיף 265 לחוק החברות כוללת את החברה בה מדובר בלבד. משמעות זו נתמכת גם מהשוואה ללשון ס"ק (ג), המרחיב את זכות העיון גם על מסמכים של כל חברה קשורה, כאשר הרחבה זו מותנית בשני תנאים: הזכות המורחבת מוגבלת רק לדירקטור חיצוני, והעיון מותנה באישור בית המשפט. בהעדר הוראה דומה בס"ק (א), ניתן להסיק כי המחוקק התכוון לצמצם את זכות העיון של הדירקטור הרגיל למסמכי החברה בה הוא מכהן בלבד.

 

תכלית החקיקה

תכלית זו מצביעה דווקא על מתן פרשנות מרחיבה למונח "החברה". תכלית מתן זכות העיון הרחבה הקבועה בסעיף 265 לחוק החברות, הינה לאפשר לדירקטור למלא את תפקידו כמפקח על פעילות החברה ולעמוד בחובות הזהירות המוטלות עליו. מילוי התפקיד כנדרש מחייב לעיתים גם עיון במסמכי חברות בנות או חברות קשורות. שלילת זכות העיון מדירקטור בחברת אחזקות במסמכי החברות הקשורות מעקרת למעשה את כוחו לפקח על החברה, ללמוד על מצבה הכספי, על התחיבויותיה וזכויותיה, להעריך את שוויה, ומונעת ממנו אפשרות לבצע באופן מושכל את תפקידו כדירקטור.

 

בחינת זכות העיון בנסיבות המיוחדות של המקרה

במקרה הנדון, מדובר בשתי חברות שפעילותן שלובה, ושלשתיהן ישות כלכלית אחת. בנסיבות המקרה, כאשר לחברה האם אין כל פעילות עצמאית (למעט החזקת המניות בחברה הבת), והפעילות העסקית שלה מבוצעת כולה באמצעות חברה בת, כאשר קיימת זהות כמעט מוחלטת בין החברות, כאשר השליטה של החברה האם בחברה הבת כמעט מוחלטת וכאשר אין הפרדה אמיתית בין החברות, יש להכיר ב"הרמת מסך מדומה" בין החברות ולתת למונח "החברה" פרשנות מרחיבה, כך שלדירקטור בחברה האם תינתן זכות עיון גם במסמכי החברה הבת. 

 

על מנת שתהיה משמעות לזכות העיון במסמכי החברה בנסיבות של זיקה כה הדוקה בין החברות, היא צריכה להינתן לגבי מסמכי החברה בה מתרחשת הפעילות העסקית.

 

הסייגים לזכות העיון

המשיבים טענו כי הטעם האמיתי לבקשת העיון של המבקש הינו רצונו לבצע הערכת שווי של מניותיו בטרם מכירתן לחברה האם; במצב זה, טענת המבקש כי העיון במסמכים דרוש לו לצורך מילוי תפקידו כדירקטור ולקיום חובת הזהירות החלה עליו, מהווה חוסר תום לב.

 

בית המשפט קבע כי אף אם הטעם האמיתי העומד בבסיס דרישתו של המבקש לעיון במסמכים הינו אישי-כלכלי, אין בכך משום חוסר תום לב מצדו השולל את זכות העיון. עם הדרדרות היחסים בין השותפים, אובדן האמון ההדדי, והתעוררות החשדות ביניהם כשהם ממשיכים בתפקידיהם, לרבות כהונת המבקש כדירקטור בחברה האם, דרישתו של המבקש לעיון במסמכים הינה סבירה. הרצון של המבקש לוודא כי החברות מתנהלות בצורה תקינה ולא קיימים בהן אי סדרים הוא לגיטימי, גם אם כפועל יוצא מכך הוא מקבל מידע בדבר שוויין הכלכלי של החברות. במיוחד נכון הדבר כאשר המשיבים הם שפנו למבקש בדרישה למכור את מניותיו ולא להיפך. יתרה מזו, בשלב זה, עדיין לא הוסכם על מכירת המניות, ועל כן המבקש רשאי להגן על זכויותיו בחברה, לפקח על פעילותה ועל מעשיהם של מנהליה, לעקוב אחר עסקיה ולוודא כי לא נעשתה כל פעולה בלתי תקינה בחברה האם או בחברה הבת.

 

לנוסח המלא של פסק הדין, לחץ כאן.

 

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!
כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. בנוסף, האמור לעיל מהווה סקירה תמציתית ולא ממצה של העדכון הרלוונטי ולפיכך אינו מהווה תחליף לקריאת הנוסח המלא שלו. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.