פורסם תזכיר לתיקון חוק החברות בנושא הגנה על מחזיקי אגרות חוב בחברות אג"ח

 

ביום 28 בפברואר 2012, פורסם תזכיר לתיקון חוק החברות בנושא הגנה על מחזיקי אגרות חוב בחברות אג"ח.

רקע

בחברת אג"ח (חברה שאגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור) קיימות בעיות נציג מיוחדות בין החברה לנושיה וקשיים מיוחדים הנובעים מהפיזור הרב של המחזיקים באגרות החוב. מחזיקי אגרות החוב הם ברובם גופים מוסדיים, שלא תמיד עומד בפניהם מערך תמריצים מתאים להשקעת משאבים בבחינת מצבה של החברה או בניהול מו"מ יסודי מולה. מנגד, קיים אינטרס ציבורי בהגנה על מחזיקי אגרות החוב, מאחר שחלק לא מבוטל מהחסכון הפנסיוני מושקע באגרות חוב אלו. בתיקון 17 לחוק החברות נקבעו כללי ממשל תאגידי, שנועדו להתמודד עם בעיית הנציג בחברות אג"ח. בנוסף, בשנים האחרונות, נעשו מאמצים רגולטוריים וחקיקתיים לשם הסדרת תחום זה.
ניתוח הסדרי החוב שנערכו בשנים האחרונות מעלה שתי בעיות מרכזיות: הראשונה, הפתיחה בהליכים לקראת הסדר חוב נעשית זמן רב לאחר שהחברה מצאה עצמה בקשיים פיננסיים, ולמרות שהמידע על קשיים אלה היה ידוע זמן רב מראש ואף תומחר בתשואות גבוהות על אגרות החוב. השניה, הליך גיבוש ההסדר לא נעשה בצורה מיטבית, בין היתר, בשל חוסר איזון בין מחזיקי אגרות החוב לבין החברה ובעלי מניותיה.

מטרת הצעת החוק

הצעת החוק נועדה להתמודד עם מצבים בהם חברת אג"ח נקלעת לקשיים כלכליים, החל מהשלב בו מתגלים הקשיים ועד לשלב אישורו של הסדר חוב בין החברה למחזיקי אגרות החוב, ככל שזו דרך הפעולה שנבחרה להתמודדות עם הקשיים. תכליתה של ההצעה היא להביא לבחינה של מצב החברה ובחינת הצעדים הנדרשים מצדם של מחזיקי אגרות החוב, מוקדם ככל הניתן. זאת, כדי למנוע הדרדרות נוספת במצב החברה ונטילת סיכונים מיותרים שיפגעו עוד יותר במחזיקי אגרות החוב.

עיקרי התיקונים המוצעים

1. מוצע לקבוע כי אם החברה נמצאת בקשיים פיננסיים, המקימים חשש סביר כי לא תוכל לפרוע את התחיבויותיה על פי אגרות החוב, רשאי הנאמן של סדרת אגרות החוב לפנות לביהמ"ש בבקשה למינוי בודק. ביהמ"ש רשאי למנות בודק, אם סבר שיהיה בכך כדי להגן על עניינם של מחזיקי אגרות החוב, ותוך התחשבות בעניינה של החברה ויתר נושיה. הבודק יבחן את מצבה הכלכלי של החברה וימליץ למחזיקי אגרות החוב, לאור ממצאיו, על דרך הפעולה המומלצת לשם הגנה על עניינם.
2. מוצע כי לא כל חשש ערטילאי לאי פירעון החובות ייחשב חשש סביר כאמור, וכי המבקש יידרש להציג לביהמ"ש תשתית סבירה להצדקת החשש. כן מוצע להסמיך את שר המשפטים לקבוע, בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, תנאים שהתקיימותם תהווה חזקה להיותה של החברה בקשיים פיננסיים. מוצע לקבוע כי אף אם החברה הינה בקשיים פיננסיים, על ביהמ"ש לשקול את השלכות מינויו של בודק על החברה ועל בעלי עניין בה.
3. מוצע להעניק את הסמכות האמורה לפנות לביהמ"ש גם למחזיק מהותי באגרות חוב של החברה (מחזיק/ים בשיעור של 15% או יותר מהערך הנקוב של סדרת אגרות חוב, המהווה למעלה מ- 10% מנכסי החברה). כן מוצע לקבוע כי, בעת ההחלטה בבקשה של המחזיק המהותי, על ביהמ"ש לשמוע את עמדת הנאמן, שהחליט כי אין מקום לפעול למינוי הבודק.
4. מוצע כי, ככלל, החברה תשא בעלות השכר של הבודק וכי שכרו יקבע על ידי ביהמ"ש.
5. מוצע לקבוע כי ביהמ"ש רשאי להורות לבודק לבחון אם פעולות או עסקאות שביצעו החברה, נושאי משרה בה או בעלי מניותיה, במהלך תקופה שתיקבע על ידי ביהמ"ש, ואשר קדמה למינוי הבודק, פגעו במחזיקי אגרות החוב או ביכולת הפרעון של החברה.
6. כן מוצע לקבוע כי ביהמ"ש רשאי, לבקשת נאמן או נושה מהותי, להורות לבודק לבחון אם עסקאות בעלי ענין או עסקאות חריגות של החברה מעלות חשש ממשי לפגיעה ביכולת הפרעון של החברה. הבודק ידווח לביהמ"ש ולנאמן על עסקאות כאמור שהחברה מתעתדת לבצע, ואם הנאמן יסבור כי בעסקה מיוחדת כאמור יש חשש ממשי לפגיעה ביכולת החברה לעמוד בהתחיבויותיה, יפנה הנאמן לביהמ"ש בבקשה להורות לחברה להימנע מביצוע העסקה. מוצע להגביל הוראה כאמור לתקופה של עד שלושה חודשים ממועד הגשת הדוח, ולאפשר לביהמ"ש להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת.
7. מוצע לקבוע כי עם התחלת המו"מ בין החברה לבין מחזיקי אגרות החוב, יפנה הנאמן לביהמ"ש לשם מינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש. למומחה תפקיד כפול: לסייע למחזיקי אגרות החוב במו"מ שלהם עם החברה, בין באופן ישיר ובין באמצעות שכירת מומחים שיסייעו לו, ולהעניק לביהמ"ש יכולת אפקטיבית יותר לפקח על ההסדר המתגבש, אותו נדרש ביהמ"ש לאשר. מוצע לקבוע כי ביהמ"ש לא יאשר כינוס אסיפות בטרם קיבל חוות דעתו של המומחה ביחס להסדר המוצע, אולם הוא רשאי שלא למנות מומחה ולהורות על כינוס אסיפות ללא קבלת חוו"ד מומחה, אם סבר כי מינוי כאמור אינו נדרש. 
8. מוצע לקבוע כי בחוות דעתו של המומחה תהיה התייחסות למספר נושאים ספציפיים, שעיקרם בחינת חלופות נוספות להסדר המוצע והסכומים המשוערים שהיו מקבלים מחזיקי אגרות החוב בחלופות אלו.  
9. מוצע לקבוע כי אם בוצעה חלוקה על ידי החברה בתקופה שקדמה להסדר החוב, שאת אורכה יגדור ביהמ"ש, יהיה חייב המומחה לבחון אם חלוקה זו עמדה במבחני החלוקה שבחוק החברות.

ביום 17 ביולי 2012 פורסם תיקון 18 לחוק החברות, שעניינו מינוי מומחה לבחינת הסדר חוב בחברת אגרות חוב, וכן פורסם תיקון 19 לחוק החברות, הדן בפשרה או הסדר שמטרתם הבראת החברה (ראה קישור לפוסט שפורסם ב"עניין חברתי" בחודש יולי 2012).

נהנית מהפוסט?הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.