הצעה לתיקון חוק ניירות ערך שיאפשר לתאגידים להציע ני"ע לציבור במהלך המסחר

 

רשות ניירות ערך פרסמה טיוטת הצעת מתווה חקיקה לתיקון חוק ותקנות ניירות ערך בשני נושאים: (א) מניעת האפשרות מתאגיד למכור ניירות ערך שלו במהלך המסחר בבורסה שלא על פי תשקיף; ו- (ב) יישום מנגנוןAt the Market Offering (להלן: ATM) הנהוג בארה"ב.

מבוא

בשנים האחרונות, בוצעו מספר שינויים בדרכי ההצעה של ניירות ערך לציבור. בשנת 2005, עוגן בישראל הסדר תשקיף המדף, אשר באמצעותו יכול תאגיד לבצע הנפקה בתוך ימים ממועד החלטתו על ביצועה. במהלך השנים ממועד אימוצו של הסדר תשקיף המדף התעצם השימוש בו, באופן שהצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף ודוח הצעת מדף הינה כיום מכשיר אפקטיבי ושכיח.

עם זאת, גם לאחר עיגון מנגנון זה, נמצא כי תאגידים עדיין מבצעים הנפקות לציבור תוך הימנעות מפרסום תשקיף. זאת, באמצעות שימוש בחריג שבסעיף 15ב(3) לחוק ניירות ערך, הקובע כי הצעת ניירות ערך תוך כדי מסחר בבורסה אינה מהווה הצעה לציבור המחייבת פרסום תשקיף (והחריג אינו מחריג מתחולתו הצעה של התאגיד או תאגיד בשליטתו). באופן זה, תאגידים שרכשו מניות או אגרות חוב שהונפקו על ידם עושים שימוש בחריג האמור ומוכרים את ניירות הערך שבבעלותם חזרה לשוק המשני. בכך מבצעים התאגידים, הלכה למעשה, גיוס הון או חוב חדש.

לאור זאת, מציע סגל הרשות לתקן את החוק, באופן שימנע מתאגידים את האפשרות לפעול באופן האמור. בנוסף, וככל שיתוקן החוק בהתאם למוצע, מציע סגל הרשות לפעול לעיגון מודל נוסף של הצעת ניירות ערך לציבור, אשר יאפשר התמודדות עם צרכים עסקיים, אשר כלי גיוס ההון הקיימים אינם נותנים להם מענה.

התיקון המוצע הראשון

הרשות סבורה כי מעורבות של תאגיד מדווח (או תאגיד בשליטתו) במסחר בניירות הערך שלו מעוררת חששות לאסימטריה במידע, שימוש במידע פנים והשפעה על שערי ניירות הערך. לפיכך, מוצע לקבוע כי החריג לחובת פרסום תשקיף הקבוע בסעיף 15ב(3) לחוק ניירות ערך, לא יחול על הצעה תוך כדי המסחר בבורסה של ניירות ערך הרשומים בה למסחר, אשר יימכרו על ידי תאגיד או תאגיד בשליטתו (למעט גופים המחזיקים כספי ציבור1). כן מוצע לקבוע תקופת מעבר בת שנה, במהלכה יתאפשר לתאגידים למכור ניירות ערך כאמור המוחזקים על ידם, באופן שהמלאי לגביו תתייחס הוראת המעבר האמורה יהיה זה שבידי התאגידים ביום פרסום טיוטת הצעת מתווה החקיקה להערות הציבור.

התיקון המוצע השני

בארה"ב קיימת מזה מספר שנים שיטת הצעה המכונה ATM. מנגנון זה מאפשר לתאגידים להנפיק ניירות ערך דרך מתן פקודות מכירה במהלך המסחר בבורסה, בכמות ובמחיר שיוחלטו על ידם על פי מחירי השוק והביקוש באותו מועד.
כיום, השיטה הרווחת באמצעותה מנפיקות חברות ניירות ערך לציבור הינה בדרך של הצעה אחידה, שבמסגרתה מבוצע מכרז למחיר ניירות הערך המוצעים.
היתרונות הבולטים של המנגנון המוצע הינם שהחברה לא תצטרך להודיע מראש על המכירה הספציפית (ובכך תמנע, ככל הנראה, ירידת מחיר נייר הערך הנלווית בדרך כלל להודעה על הנפקה) ותוכל לבצע אותה בכמויות שונות ובמחירים שונים, בהתאם לביקוש במסחר בבורסה באותו מועד. בנוסף, המנגנון יאפשר גמישות בגיוס, לאור קיצור התקופה ממועד ההחלטה על ביצוע הגיוס באמצעות מכירת ניירות הערך ועד ביצועה בפועל ("time to market"), וצפוי להביא להפחתה ניכרת של עלויות הגיוס.
סגל הרשות מציע לאמץ מנגנון זה גם בישראל, בהוראת שעה לתקופה של שנתיים, ותוך קביעת כללים ומגבלות שיהא בהם להפחית את החששות הנלווים למתן אפשרות המכירה במהלך המסחר בבורסה. בסופה של תקופת השנתיים האמורה, ובהתאם לניסיון שייצבר במהלכה, יישקל המודל פעם נוספת וישקלו היקפן ומידתן של המגבלות המוצעות במסגרתו.
 

מוצע לקבוע, כי תאגיד יהא רשאי להשתמש במנגנון בהתקיים התנאים שעיקריהם מפורטים להלן: 

1. התאגיד יידרש לתשקיף מדף פתוח.
2. על התאגיד להתקשר עם חתם, אשר, בהתאם למוצע במתווה החקיקה לחיזוק שוק החיתום, לא יהווה בהכרח מבטח של ההנפקה, אלא ישמש בעיקר שומר סף, ויידרש לחתום על תשקיף המדף ועל דוח הצעת המדף על פיו תוצא לפועל תכנית ATM. התאגיד לא יהיה מנוע מלהתקשר עם החתם גם לצורך ביטוח ההנפקה, באמצעות מכירת ניירות הערך לחתם, אשר ימכור את ניירות הערך האמורים במהלך המסחר בבורסה, תוך נשיאה בסיכון של אי השלמת המכירה.
3. ייאסר על התאגידים ועל החתם לבצע מאמצי שיווק, הפצה או שידול לרכישת ניירות הערך בתקופת התכנית ובמהלך תקופה של 30 יום לפני תחילת התכנית.
4. התכנית תחל לאחר פרסום דוח הצעת מדף. בדוח המדף יינתן, בין היתר, גילוי לזהות החתם, סוג ניירות הערך שייכללו בתכנית, הכמות הכוללת המרבית של ניירות הערך שתוצע במסגרת התכנית, המחיר המזערי בו יוצעו ניירות הערך ככל שיקבע, תקופת התכנית שלא תעלה על 90 יום, ופרטים נוספים שסגל הרשות ימצא לנכון לדרוש הכללתם.
5. במהלך תקופת התכנית יידרש התאגיד לפרסם דוח מיידי בכל יום מסחר בו מבוצעת מכירה על פי התכנית, בין אם זו מבוצעת על ידי התאגיד ובין אם על ידי חתם. הדוח יכלול גם פירוט של כמות ניירות הערך שנותרה על פי התכנית ומידע שיאפשר למשקיעים להעריך את ההשפעה הפוטנציאלית המרבית של התכנית על מחיר נייר הערך. נוסף על כך, בסיומה של תקופת התכנית, יידרש התאגיד לפרסם דוח מיידי במסגרתו יינתן גילוי בדבר מימוש התוכנית על ידי התאגיד במהלך תקופתה.
6. הצעה על פי מנגנון ATM תוכל לכלול רק ניירות ערך מסוגים קיימים הנסחרים בבורסה (קרי, לא ניתן יהיה להנפיק סוגי ניירות ערך חדשים על פיה).
7. תאגידים גדולים הנכללים במדד ת"א-100 יהיו רשאים ליישם תכנית ATM גם ביחס לאגרות חוב.
8. מוצע להגביל את היקף ההצעה על פי תכנית ATM באופן הבא: ביחס למניות וניירות ערך המירים - סך ערכם הנקוב של ניירות הערך המוצעים על פי תכניות ATM במהלך 12 החודשים שקדמו לכל מכירה ("תקופת המדידה") לא יעלה על 10% מסך הערך הנקוב של החזקות הציבור (בהתאם להגדרת "ציבור" בתקנון הבורסה) בתחילת תקופת המדידה; ביחס לאג"ח לא המיר - סך ערכם הנקוב של ניירות הערך המוצעים לא יעלה בתקופת המדידה על 20% מסך הערך הנקוב של סדרת ניירות הערך טרם תקופת המדידה; וביחס לאג"ח המיר - תקבע המגבלה לפי הנמוך מבין המבחנים שלעיל.
9. ייאסר על הגורמים הבאים לבצע עסקה בניירות הערך של התאגיד במהלך תקופת התכנית: התאגיד ותאגיד בשליטתו (לרבות באמצעות חתם), בעל השליטה, בעלי עניין (למעט בעלי עניין מכוח החזקות בחברות שיש בהן בעל שליטה), נושאי משרה ואנשי פנים אחרים.
10. הוראות הדין, לרבות הנחיות הרשות, בדבר הורדה מהמדף, תחולנה במלואן גם ביחס לכל הצעה שתבוצע במהלך תקופת התכנית. כך, למשל, תאגיד לא יהיה רשאי לעכב פרסום מידע בהתאם להוראות תקנה 36(ב) לתקנות דוחות תקופתיים ומידיים, ככל שיבקש למכור ניירות ערך בהצעת ATM. דוגמה נוספת, תאגיד לא יהיה רשאי לבצע מכירה בבורסה על פי תכנית ATM במהלך שלושת הימים העוקבים למועד פרסום דוחות כספיים.
11. מכירת ניירות ערך באמצעות תכנית ATM תוגבל למכירות במהלך המסחר בבורסה בלבד ושלא בעסקאות מתואמות.

ניתן להעביר הערות לטיוטה עד ליום 18 באפריל 2012.

---------------------------------------------------------------------------------------

1. OPM - other people's money.

נהנית מהפוסט? הירשם לבלוג וקבל עדכונים על תכנים חדשים ישירות למייל!

כל המידע הנכלל באתר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על הקורא/ת לקבל ייעוץ מקצועי ספציפי לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על הפרסומים באתר. המחברים ומנהלי הבלוג אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים.